אליס מונרו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"אפשר להתעלות מעל לחיי הרגע ולשמוע את העולם."

אליס מונרו (10 ביולי 1931 – 14 במאי 2024) היא סופרת קנדית, זוכת פרס נובל לספרות ב־2013. הוגדרה על ידי חברי הוועדה שהעניקו לה את הפרס כאמנית הסיפור הקצר של זמננו.

מתוך סיפוריה[עריכה]

  • "כל הישיבות האלה, באוטובוסים עצמם או בתחנות, היו אמורות דווקא להיות עניין מבורך. עבודת יומה לא כללה הרבה ישיבה."
  • "היא אהבה את העבודה – זה העסיק את מחשבותיה במידת־מה והתיש אותה כך שהצליחה להירדם בלילות."
  • "זאת הייתה הפעם השלישית שעשתה את הנסיעה הזאת. בפעמיים הראשונות הוא סירב לראות אותה. היא גמרה אומר שאם יסרב גם הפעם, היא תחדל לנסות."
  • "אני בקושי זוכרת את החיים האלה. כלומר, אני זוכרת חלקים מהם בבירור, אך ללא ההקשרים הדרושים כדי ליצור תמונה ראויה."
  • "החלה את חייה מחדש. היא השאירה מאחור את כלי הכסף והחרסינה ואת התוכניות לעיצוב הבית ואת גינת הפרחים שלה ואפילו את הספרים."
  • "הפילוסופיה שלו, כפי שניסח זאת בשלב מאוחר יותר, הייתה לקבל בברכה כל מה שקורה. כל דבר הוא מתנה. אנחנו נותנים ולוקחים."
  • "היא לא הייתה זעפנית מטבעה. היא הייתה להוטה מדי לעשות רושם טוב. היא אהבה שאנשים אוהבים אותה."
  • "ככה זה עם ילדים קטנים – כל דבר שעושה האח הבוגר יותר ורב־ההשפעה משום מה לא נראה חריג."
  • "התינוק זע בבטנה, כך שיכולתי להרגיש אותו. הוא עתיד היה להיקרא ברנדי – כבר היה ברנדי – בין שיהיה בן ובין שיהיה בת."
  • "אני תמיד אמרתי שכן, והתכוונתי לזה, כי חשבתי שאם הולכים לסרט או להביט באגם יוּרוֹן או אוכלים במסעדה, פירוש הדבר שנהנים."
  • "היא צעירה ממני אבל נדמה לי שחכמה ממני במידת מה, או לפחות אופטימית יותר לגבי מה שהיא מכנה 'גירוש השדים שלי'."
  • "הוא היה נמוך יותר משזכרתי, כפי שבדרך כלל נראים לנו מבוגרים שאנחנו זוכרים מהילדוּת."
  • "זה לא קשור לנסיבות. לא תאמיני כמה זה טוב. קבלי הכול, והטרגדיה תיעלם. או תשכך לפחות, ואת פשוט שם, ממשיכה להתקיים בעולם בשלווה."
  • "מי יודע, אולי יום אחד יהפוך כל זה לסיפור משעשע שהיא תספר לאנשים. זה לא יפתיע אותה."
  • "תמונות שלמות של אנשים מבשלים או צופים בטלוויזיה – התרחשויות שהילכו עליה קסם, גם אם ידעה שבפנים אין בעצם שום דבר מיוחד."
  • "אין אנשים רבים שיכולים להתמודד עם סיוט כזה יפה כמוה, גם אם העולם ממאן ברוב קמצנותו להעניק לה ולו קמצוץ של הערכה."
  • "מידה מסוימת של מודעות לעצמה כאל גיבורת טרגדיה רומנטית ליוותה אותה במסעותיה ממקום למקום."
  • "אפופת חרדה ודאגות תמידיות ובה בעת מרוגשת. אפשר להתעלות מעל לחיי הרגע ולשמוע את העולם רוחש מאחורי הקירות."

ריקוד הצללים המאושרים (1968)[עריכה]

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – ריקוד הצללים המאושרים
  • "נחרדת למחשבה על מנת הזמן הקטנטונת שברשותנו."
  • "שדיה, שלפני רגע הביכו אותי בחמימותם ובגודלם, עולים ויורדים תחת שמלתה."
  • "אין לי זמן לאנשים שכול כולם צרות עין וקנאה."
  • "הפתרון לחיי עלה בדעתי ערב אחד בזמן שגיהצתי חולצה."
  • "נראים מבוגרים לגילם כשהם צעירים, וצעירים לגילם כשהם מבוגרים."

משהו שרציתי לספר לך (1974)[עריכה]

עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – משהו שרציתי לספר לך
  • "מחכות ומחכות ליד תיבות דואר למכתב."
  • "הסיבה שאנו מקנאים היא שאנו מרגישים נטושים."
  • "אני אדם בוגר שמסוגל לדאוג לעצמו."
  • "מזייף לעצמו עבר ומבטא כדי להוסיף לעצמו עניין."
  • "כשאני קמה ויוצאת מהקרון אני חשה בעיניו."

חברת נעורי (1990)[עריכה]

  • "חושבת על ההיסטוריה של חיי האהבה שלה ללא חרטה אך בתדהמה קלה. כאילו העזה לנסות פעם צניחה חופשית."
  • "ראתה שם מישהו שהזכיר לה גבר שהיתה מאוהבת בו — לא, אולי מדויק יותר לומר שהוקסמה ממנו — לפני שנים רבות."
  • "גבר עם משקפת מביט בגבר עם משקפת שמביט באישה. סצינה מסרט. קומדיה. הוא לא ידע לאן ללכת. הוא לא היה מסוגל לצאת אל החצר ולעצור את זה."
  • "הרבה יותר מדי דברים קורים בעת ובעונה אחת; וגם יותר מדי אנשים. תחשבי, הוא אמר לה. מה הדבר הכי חשוב? למה את רוצה שנשים לב? תחשבי." 

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אליס מונרו