אורי צבי גרינברג

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אורי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981), משורר ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית החדשה, וחבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת 1957.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "בינינו לבין אומות העולם מונחים טבוחי משפחתנו."
  • "כל שיר אמיתי הוא נס."
  • "שיבה אל הכפר שיבה אשר נס בה, שב העץ הכרות להתחבר אל סדנו."
  • "כל העניינים – גשרים, כל הדברים – גשרים / ענף אל ענף וכנף אל כנף – קשרים / ובכל יש אשנב להציץ ובכל יש שערים."
  • "אמת אחת ולא שתיים, כשמש אחת וכשם שאין שתי ירושלים."
  • "והדם הוא יכריע מי השליט היחיד פה."
  • "אני שונא את שלום הנכנעים הנכרת באונס / על קופת חללים יהודים ובצחנת הדם, / על שכבת הנוצות ברפש כפיתי השלג / וספרי התורה החרוכים כעור מן הבשר."
  • "ואם כה עצוב לו לאדם גם בהמצאו עם קו הנגה לאלהים
ורגליו בשליבות הדמעה
בדבקות הדומיה עד כלות נפש ומילים
(וסימן לעצב נעלה וקדוש זה: הניגון שסגר עליו הפה)
מה עצב-אין-שיעור-לו בלעדי סמך דעת אלהים בעולם זה
כשזה הגוף-האדם לבדו הוא: עברו אלהים ואל מעבר לו נעלם
מה עצב ושכול בדומים לעצב ושכול ההם!
אימה ופחד בו כמו בחלל באר עתיקה שכבר משכבר מים אין בה
ושכזה עליו ללך על אדמה תלויה סובבת בחלל.. (האדם והאלהים)
  • סוגרים את העיניים ופותחים, סוגרים ופותחים, ופעם אחת סוגרים, ולא פותחים עוד.
  • "מיום ששבו לאדמה, נהיו קרובים לשמים"
  • "ברוכים ההולכים אשריהם כי הם יהודים חמושים!"
  • "אמת היא תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר
ואמת היא תורת גוש-חלב עד אחרית יוחנן
ועד להרש-ולהקרט שבווינא
וליוסף הגדם בתל חי"
  • "בדם עורנו הכבשי התעררו דמי הסיקרין והעומד האש של החוזים עומד על ספנו"
  • "ודור קם במאוחר ולא קידוש השם היא דתו ביהודה החדשה אלא הגנת השם"

מדבריו[עריכה]

  • "האין יפה בעולם משירים, וכל שיר יש לו זמן משלו שבשבילו הוא בא לעולם. כל אחד רואה שהשמים כחולים – אבל חשוב באילו מילים מבטאים את זה. ולא רק המילים כמילים – אלא צירוף האותיות שלהן. המילים בשיר יוצרות את הניגון, וזה מנגן."
  • "אני לא אסלח לכם הצנחנים, מה שעשיתם היה בניגוד למשנה מפורשת בסוף מסכת ברכות – 'אין עושים הר הבית קפנדרייה' – אתם הפכתם את הר הבית לדרך גישה לכותל. עשיתם את הכותל לעיקר, ולא סתם, עשיתם קפנדרייה היסטורית."
  • "...אצלנו לקחו את הדת ולא נתנו במקומה מאומה. הלואי שהיתה דבקות לדת העבודה של א.ד. גורדון. אין כלום, לא דת, לא עבודה, לא מלך, לא גיבור. אז גם לא יכולה להיות שירה. אנחנו עוד חיינו על עושר זכרונות בית אבא, על "ייחוס הדורות", על השובל, על סרח העודף ממסורת הדת, על מה כיום?" (ראיון עם רות בונדי, 'דבר' 1964)

קישורים חיצוניים[עריכה]