אריה לוין

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

אריה לוין (22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969; ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט), נקרא גם "רב האסירים" מפני שהיה נוהג ללכת לאסירים בבתי הכלא גם בתקופת השלטון הבריטי- ולעודד את רוחם, ולכתוב להם מכתבים והיה מבקר מצורעים בבתי חולים

"ירא שמים אמיתי הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה שמא לא עשה באותו יום כדי להקל סבלו של יהודי מדוכא בייסורים"
"הרגל של אשתי כואבת לנו" ~ לרופאו
"לפעמים..." ~ בתשובה לשאלה האם הוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים
"וכי חטאו בני? ועל מה להם להתוודות? וכי יש צדיקים יותר גדולים בעולם מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם וישראל?" - (מתוך הספר "איש צדיק היה" מאת שמחה רז) נאמר כתשובה לפניית הבריטים אליו שיבוא להגיד ווידוי עם האסירים הרוגי המלכות הי"ד מאיר פיינשטיין ומשה ברזני.
"הרודף אחר הכבוד - מסכן ואומלל הוא, שהרי אין יותר ממנו הנזקק לבריות. שהרי מה זה כבוד? אתה מבקש מאחרים שיכבדוך. וכי כלום יש יותר מזה הנזקק לבריות?" (מתוך "צדיק יסוד עולם" -שמחה רז עמ' 426)
"קל יותר לעקור הר ע"י חודו של מחט, מלעקור גאווה מתוך ליבו של אדם" (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425)
"חיים של בטלה - כמוהם כמוות בטרם עת." (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 26)
"כלל זה יהא נקוט בידך: כל אימת שנתקל הינך בקשיים - הווי אומר שדבר טוב הוא. רק הדברים הרעים והגרועים באים לו לאדם בנקל..." (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 427)
"אהבת הכבוד ושלוות הנפש אינן יכולות לדור בכיפה אחת. (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425)