דייוויד יום

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייוויד יום

דייוויד יוּם (באנגלית: David Hume‏ 7 במאי 1711 - 25 באוגוסט 1776), פילוסוף והיסטוריון סקוטי.

  • "יופיים של הדברים קיים במחשבתו של מי שמהרהר בהם."
  • "צריך לשכוח את השיגעונות של היום כדי לפנות מקום לאלה של מחרתיים."
  • "אבסורד הוא להאמין כי לאלוהות יש תשוקות אנושיות, ולאחת השפלות שבהן: הצורך המתמיד בדברי שבח."
  • "ההרגל הוא מורה הדרך הגדול של החיים האנושיים."
  • "כל ידע הופך להסתברות."
  • "הדיבור, המילים והלשון, נקבעים באמצעות מוסכמות חברתיות."
  • "האמת נובעת מוויכוחים בין ידידים."
  • "מאושר הוא מי שהנסיבות מתאימות לו, אך מאושר יותר הוא מי שמתאים את עצמו לנסיבות."
  • "כל דבר שבעולם נרכש באמצעות עבודה."
  • "הנטייה לתקווה ולשמחה מהווה עושר אמיתי."
  • "אם הטבע העניק לנו את מתנותיו בחסכנות, יש לנו צורך גדול יותר לספק את החסר."
  • "האדמה הפורייה ביותר שאיננה מעובדת מגדלת עשבים שוטים, ובמקום יין וזיתים להנאתו של האדם היא מייצרת שפע של רעל."
  • "האדם הוא כה אפסי עד כי הגדולה שביצירותיו איננה יכולה להשתוות, ביופייה או בערכה, ליצירתו הקטנה ביותר של הטבע."
  • "הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב." ~ מסכת טבע האדם עמוד 453