הכיסאות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

הכיסאות (בצרפתית: Les Chaises) הוא מחזה מאת אז'ן יונסקו מ־1952.


  • "יחי הקיסר!"
  • "אני מאמין בקידמה אם כי צריך לבולמה לפעמים."
  • "כל מה שיש לנו אינו אלא חיקוי."
  • "משעמם לי מאוד."
  • "וחשדת ברעך כמוך."
  • "איש לא יכול לצפות ליותר מזה."
  • "הוא עזב את הבית. סיפור בנאלי. רק מאז שזה קרה לי, רע לי. בן עוזב את שני הוריו. היה לו לב זהב. כל זה היה מזמן, הלך בלי לשוב. כזה מתוק, כזה אהוב. יום בהיר החליט לברוח. אני החזקתי אותו בכוח. הוא היה כבר בחור בוגר, בן שבע, פחות או יותר. צעקתי 'ילד שלי, עצור!' אפילו לא הביט לאחור."
  • "אולי זה מזל. אני עצמי הייתי בן מנוול. היום אני מצטער, המצפון מייסר, תחושת אשמה, אשמה איומה."

נאמר עליו[עריכה]

  • "זוהי פארסה טראגית, טראגי־קומדיה, המעוררת בנו צחוק ועצבות בזה אחר זה, מציאות ודמיון בתערובת מוזרה הנוגעת ללב. כל הניסיון הזה להחזיר זמן אבוד, טבוע חתום של מחזאי ממדרגה ראשונה הבקיא במכמני התיאטרון." ~ אמיל פוירשטיין