המלך עומד למות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
המחזה על הבמה

המלך עומד למות (בצרפתית: Le Roi se meurt) הוא מחזה שכתב אז'ן יונסקו ב־1962 על ההתמודדות עם המוות המתקרב.

מתוך המחזה[עריכה]

  • "אין אנו יכולים לחיות שלא בטוב. זהו דבר והיפוכו."
  • "המסיבה נגמרה. אנשים יודעים את זה אבל ממשיכים כאילו לא. או שהם יודעים ואז שוכחים. אבל הוא המלך. אסור לו לשכוח."
  • "בואו תודו – שום דבר לא נורמלי כאשר הלא־נורמלי הופך לנורמלי החדש."
  • "אני אמות, כן, כמובן שאני אמות. בעוד ארבעים שנה, בעוד חמישים שנים, שלוש מאות שנה. מאוחר יותר. כשאני אבקש. כשיהיה לי זמן. כשאני אחליט."
  • "קח אותם, ונעל אותם במרתף, או בצינוק, או בכלוב הארנבים. עצור אותם, כל אחד מהם. זו פקודה."
  • "הוד מלכותו, לפני כמה עשורים, או אפילו לפני שלושה ימים, האימפריה שלך הייתה משגשגת. תוך שלושה ימים הפסדת את כל המלחמות שבהן ניצחת."

על המחזה[עריכה]

  • "אמרתי לעצמי שאפשר ללמוד למות, שאני יכול ללמוד למות, שאפשר גם לעזור לאנשים אחרים למות. זה נראה לי הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות, כיוון שכולנו גברים גוססים שמסרבים למות. המחזה הזה הוא ניסיון להתלמדות במוות."[1] ~ אז'ן יונסקו
  • "הניסיון להינצל מהמוות בעזרת הכחשה או בכוח האהבה, או לכל הפחות להיזכר לנצח כמי שהטביע חותם – אלה מופיעים פה באופן סמלי ומזוקק, מלא חוכמה ופשוט. למעשה, הסיטואציה המרכזית במחזה אינה לגמרי אבסורדית: בני אדם מתבשרים לעיתים על מחלה וזמן חיים משוער. וממילא זמננו קצוב. היופי במחזה טמון בגרעין האנושי־מציאותי הזה." ~ ננו שבתאי

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^
    Claude Bonnefoy, 'Conversations with Ionesco', Trans. Jan Dawson. New York: Hold, Rinehart and Winston, 1971, pp. 78–79.