ואלרי לארבו

ואלרי לארבו (בצרפתית: Valery Larbaud)‏ (29 באוגוסט 1881 - 2 בפברואר 1957), סופר ומשורר צרפתי.

מתוך יצירותיו

שירתו של בארנבוט (1913)

• "בכל אשר אלך בעולם כולו, אני חש תמיד בתוכי ומחוצה לי, בריקנות שאין לה תחליף ובאפסיות שלא ניתן להתגבר עליה."

ילדותי (1918)

• "עלינו להיות מרוצים במה שהחיים מציעים לנו."
• "נודדים יודעים היטב מה פירושו להתבודד."
• "מה שעורר בנו שאט נפש הוא שלימודינו היו חסרי תועלת."
• "מי יודע אם הלטינית אינה אלא מעשה הונאה חינוכי."
• "אהבתי את אגלי הדמעות שזלגו מן העיניים אל הלב."
• "אתה סובל ואיש אינו אוהב אותך, וכולם מדברים אליך בגסות."

נאהבים מאושרים (1921)

• "אנו נוטים לסלוח, ואין זה מצביע אלא על חולשה."

מיוחס

• "התהילה אינה אלא צורה של אדישות אנושית."
• "יש לי זיכרונות של עַרים שכמוהם כזיכרונות אהבה."
• "תיירים: מילה עצובה של זרים מנותקים מחיי המדינה."
• "קשרי האהבה מתחילים עם שמפניה, ונגמרים עם תמצית של תה."