זוכר כמעט הכול

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

זוכר כמעט הכול הוא קובץ סיפורים קצרים מאת אהוד בנאי שיצא לאור ב־2001.


  • "כאן יש חומוס עם פול בהפסקת הצהריים ואיזו תקווה קלושה באוויר בין הערביים."
  • "בחלומי שמעתי קול שירה מגיע מהרחוב, מרחוק, הולך ומתחזק, ממלא את החלל כולו, בוקע חלונֵי רקיע בעוצמה כבירה שכמוה לא שמעתי מימי. היה בו משהו על־אנושי, שלא מהעולם הזה."
  • "ולא ידעתי אם רוח נבואה היא או רוח שטות, ואקום ואשא את דברי בכל זאת. 'הו, גוש דן! אתה הגוש הרובץ מעולף על גדות הים הקדמון ואשר תושביך עמלים לפרנסתם מבוקר עד ערב, מנאות אפקה בואכה יד אליהו ועד למערב ראשל"צ'."
  • "אני מביט מבעד לגדר, בוחן את מצב הדשא, ורואה לרגע אחד, בפלשבק, את עצמי, את מי שהייתי אז, עומד שם מלוכלך, מזיע, חולם על ימים אחרים. ואני אומר לו, לבחור קְשה היום ההוא שמכסח בזעם את הדשא הפרוע, 'אני לא בטוח על מה היה הקרב, אבל נדמה לי שניצחנו'."
  • "פתחתי את היומן וראיתי לשמחתי שהדף היומי חלק. אין התחייבויות. אם ככה, אמרתי לעצמי, יש לצאת מהבית מיד, בזה הרגע, למסע מחקר קצר."
  • "דרום גוש דן מושך אותי אליו כמו מבוך בלתי מפוענח. אני קם, שופך קצת עפר על המדורה והולך לכפר שלם."
  • "הגעתי לכפר שלם. איזה כפר שלם, בקושי חצי כפר. ובכל זאת, אני מתיישב בבית הקפה שבמרכז. אקליפטוסים ברוח. שני אנשים יושבים בשולחן הסמוך, בוררים קטניות ומשוחחים."
  • "העזובה וההזנחה ניכרו בכול, העצב של היומיום הקשה ואיזו אזלת יד, כאילו ממילא אין טעם. היה צר לי על כך, משום שעם מעט צבע טרי על הקירות החיצוניים של הבתים יכול לשרור שם משהו מהאופטימיות של הבתים באיי יוון."