חנה ארנדט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול מערב גרמני לזכרה של ארנדט

חנה ארנדט (בגרמנית: Hannah Arendt)‏ (14 באוקטובר 1906 - 4 בדצמבר 1975), פילוסופית יהודיה גרמניה.

מתוך[עריכה]

מקורות הטוטאליטריות[עריכה]

  • "ללא ההמונים אין קיום למנהיג."
  • "התולדה הישירה, החד־משמעית, היחידה של התנועות האנטישמיות של המאה ה־19 לא הייתה הנאציזם אלא להיפך, הציונות, שבצורתה האידיאולוגית המערבית לפחות הייתה סוג של אידיאולוגיית־נגד, ה'תשובה' לאנטישימיות."
  • "מדינת האומה היא הפחות מתאימה להתפשטות חסרת גבולות משום שההסכמה האמיתית שעליה היא מבוססת אינה יכולה להימתח עד אין סוף. בכל מקום בו הופיעה מדינת־האומה בתור כוח כובש, היא עוררה תודעה לאומית ורצון לריבונות בקרב העם הכבוש."
  • "הכישלון הנפוליאוני באיחודה של אירופה תחת הדגל הצרפתי היה עדות ברורה לכך שכיבוש בידי אומה הוביל להתעוררות מקיפה של תודעתו הלאומית של העם הכבוש, ובהמשך להתקוממות נגד הכובש, או מנגד, לרודנות. ואף שרודנות אכן יכולה לשלוט בהצלחה על עמים זרים, מפני שאינה נזקקת להסכמה, היא תצליח לשרוד בשלטון רק אם תחריב תחילה את כל המוסדות הלאומיים של עמה שלה."
  • "הגזע אינו ראשיתה של האנושות אלא סופה, לא מוצא העמים אלא שקיעתם, לא לידתו הטבעית של האדם אלא מותו הלא־טבעי."
  • "כוח השכנוע העצום המובנה באידאולוגיות המרכזיות של זמננו אינו מקרי. שכנוע אינו אפשרי ללא פניה אל החוויות או התשוקות, במילים אחרות אל הצרכים הפוליטיים המידיים..לא מעובדות מדעיות, כפי שחוגים שונים של דרוויניסטים היו רוצים להאמין, ואף לא מכוחם של חוקים היסטוריים..כל אידאולוגיה שיטתית מפותחת נוצרה, התפתחה והשתפרה ככלי נשק פוליטי ולא כדוקטרינה תאורטית...ההיבט המדעי שלהן הוא משני, ונובע קודם כל מהרצון לספק טיעונים שאין בהם פרצות"
  • "ללא קשר לשאלה אם הגזענות נראית כמו תוצאתה הטבעית של קטסטרופה או אם היא מכשיר מודע ליצירתה של קטסטרופה, היא קשורה תמיד לרגש של בוז לעמל, עם שנאה לגבולות טריטוריאליים, עם חוסר שורשיות כללי, ועם אמונה פעילה בהיותך נבחרו הישיר של אלוהים"
  • "אגדות מושכות את המשובח ביותר של תקופתנו, כפי שהאידאולוגיות מושכות את הממוצע, וכפי שהסיפורים הנלחשים מפה לאוזן בדבר הכוחות החשאיים המפחידים שמאחורי הקלעים מפתים את הרע ביותר"
  • "מבחינה פוליטית, השבטיות הלאומית מדגישה תדיר כי עמה שלה מוקף דרך קבע ב"עולם של אויבים", "אחד נגד כולם", וכי קיים הבדל מהותי בין עם זה לכל האחרים. היא טוענת לייחודו ולחד-פעמיותו של העם הזה, וחוסר ההלימות בינו לבין כל העמים האחרים, ודוחה תאורטית כל אפשרות של אנושיות משותפת, וזאת זמן רב לפני שטענה זו משמשת להחרבת אנושיותו של האדם"
  • "תנועות-העל[1] טענו למוצאם האלוהי של בני עמם בתגובת נגד לאמונה היהודית-נוצרית במוצא האלוהי של האדם..ליחיד יש אפוא סגולה אלוהית רק כל עוד שייך הוא לעם שנבחר לזכות במוצא האלוהי..בהקשר של הניגוד המוחלט שבין המוצא האלוהי של העם שלך לבין כל העמים הלא-אלוהיים האחרים, נעלמו ההבדלים בין בני העם האינדיבידואלים כלא היו, בין שהיו אלו הבדלים חברתיים, כלכליים או פסיכולוגיים. המקור האלוהי שינה את העם והפכו להמון "נבחר" אחיד של רובוטים יהירים"
  • "מה שמשכנע את ההמונים אינו עובדות ואף לא עובדות מומצאות, אלא רק עקביותה של השיטה שהם חלק ממנה כביכול..מה שההמונים מסרבים להכיר בו הוא המקריות הגמורה השרויה על המציאות. הם נוטים לאמץ את כל האידאולוגיות מפני שהללו מסבירות עובדות בתור דוגמאות גרידא של חוקים, ומבטלות כל אקראיות על ידי המצאה של כוח מוחלט חובק-כל, האמור להיות שורש כל התקלות. התעמולה הטוטליטרית משגשגת על בריחה זו מן המציאות אל הבדיה, מן המקריות אל העקביות"

מיוחס[עריכה]

  • "הקידמה והקטסטרופה הן שני צדדים של אותה מטבע."
  • "הרוע מטביע את חותמו על מחשבה ריקנית."
  • "ההמונים אינם מעוניינים בתרבות אלא בבידור."
  • "כדי לאמת את זהותי אני תלויה לחלוטין בזולתי."
  • "המילים הנכונות שאנו מוצאים ברגע הנכון הן אלה של המעשה."

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ הכוונה לתנועה הפאן-סלאבית ולתנועה הפאן-גרמנית