מיכאיל באקונין
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מיכאיל אלכסנדרוביץ' באקונין (ברוסית: Михаи́л Алекса́ндрович Баку́нин) (30 במאי 1814 - 13 ביוני 1876), הוגה דעות, אנרכיסט וסוציאליסט רוסי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך ספריו
[עריכה] אדם, חברה וחירות (1871)
- "האדם נעשה מודע לעצמו ולאנושיותו באמצעות החברה."
- "חירותו של כל אדם משקפת את אנושיותו."
- "אינני חופשי אלא אם כן אני מכיר בחירותם ובאנושיותם של כל בני האדם."
- "אני חופשי רק במידה שכל בני האדם, גברים ונשים, הם חופשיים."
[עריכה] מיוחס
- "הכול יגיע לקצו, והעולם יימחק מעל פני האדמה, אך הסימפוניה התשיעית של בטהובן תחיה לעולמי עד."
- "אין בנמצא תיאוריה, ספר או שיטה שיש בכוחם להציל את העולם."
- "התשוקה להרס היא גם תשוקה יוצרת."
- "ההתנגדות מהווה תכונה טבעית של החיים; אפילו תולעת מתנגדת לרגלו של מי שרומס אותה."
- "האישה, אם כי שונה מן הגבר, איננה נחותת דרגה; היא נבונה, חופשייה ומסוגלת לעבוד קשה ממש כמו הגבר. לכן, יש להכריז על שוויון זכויות חברתי ופוליטי לנשים."
- "צריך להמיר את הנישואים הדתיים והאזרחיים בנישואים חופשיים."
- "על חינוך הילדים להיות מעניינו של כל אדם, כחלק מחובותיה של החברה."
- "ילדים אינם שייכים לחברה או להורים, אלא לעתידם החופשי."
- "איש אינו רוצה להרוס בלי שיהיה לו כל רעיון, שגוי או נכון, בדבר סדר הדברים שהיה רוצה לראות במקום הסדר הקיים."