סמואל בקט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

סמואל ברקליי בקט (באנגלית: Samuel Barclay Beckett)‏ (13 באפריל 1906 - 22 בדצמבר 1989), מחזאי, סופר ומשורר אירי.

תוכן עניינים 1 מתוך יצירותיו 1.1 מולוי (נובלה, 1951) 1.2 המגורש (נובלה, 1946) 1.3 מחכים לגודו (מחזה, 1954) 1.4 אה, הימים היפים (מחזה, 1960) 1.5 וורסוורד הו (נובלה, 1983) 2 מיוחס

[עריכה] מתוך יצירותיו

[עריכה] מולוי (נובלה, 1951)

• "להרהר משמעו להקשיב טוב יותר."
• "לשתוק ולהקשיב; אין בנמצא אפילו אחד מתוך מאה שיכול לעשות זאת."
• "כשאנו טובעים בזוהמה עד צוואר, לא נשאר לנו דבר אלא לשיר."
• "השינה מהווה צורה של הגנה."

[עריכה] המגורש (נובלה, 1946)

• "הזיכרונות הורגים; אסור לחשוב על דברים מסוימים."

[עריכה] מחכים לגודו (מחזה, 1954)

• "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה."

[עריכה] אה, הימים היפים (מחזה, 1960)

• "אנו אומרים הכול; כל מה שאנו יכולים לומר, מבלי לומר מילה של אמת."

[עריכה] וורסוורד הו (נובלה, 1983)

• "תמיד עייף, תמיד נופל. אין דבר, נסה שוב."

[עריכה] מיוחס

• "מה עשה אלוהים לפני היצירה?"
• "האמנות הייתה מאז ומתמיד בבחינת חקירה טהורה."