סמואל בקט
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
סמואל ברקליי בקט (באנגלית: Samuel Barclay Beckett) (13 באפריל 1906 - 22 בדצמבר 1989), מחזאי, סופר ומשורר אירי.
תוכן עניינים |
מתוך יצירותיו [עריכה]
מולוי (נובלה, 1951) [עריכה]
- "להרהר משמעו להקשיב טוב יותר."
- "לשתוק ולהקשיב; אין בנמצא אפילו אחד מתוך מאה שיכול לעשות זאת."
- "כשאנו טובעים בזוהמה עד צוואר, לא נשאר לנו דבר אלא לשיר."
- "השינה מהווה צורה של הגנה."
המגורש (נובלה, 1946) [עריכה]
- "הזיכרונות הורגים; אסור לחשוב על דברים מסוימים."
מחכים לגודו (מחזה, 1954) [עריכה]
- "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה."
אה, הימים היפים (מחזה, 1960) [עריכה]
- "אנו אומרים הכול; כל מה שאנו יכולים לומר, מבלי לומר מילה של אמת."
וורסוורד הו (נובלה, 1983) [עריכה]
- "תמיד עייף, תמיד נופל. אין דבר, נסה שוב."
מיוחס [עריכה]
- "מה עשה אלוהים לפני היצירה?"
- "האמנות הייתה מאז ומתמיד בבחינת חקירה טהורה."
- "נסה שוב. היכשל שוב. היכשל בצורה טובה יותר"