סמואל בקט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סמואל ברקליי בקט (באנגלית: Samuel Barclay Beckett)‏ (13 באפריל 1906 - 22 בדצמבר 1989), מחזאי, סופר ומשורר אירי.

מתוך יצירותיו[עריכה]

מולוי (נובלה, 1951)[עריכה]

  • "להרהר משמעו להקשיב טוב יותר."
  • "לשתוק ולהקשיב; אין בנמצא אפילו אחד מתוך מאה שיכול לעשות זאת."
  • "כשאנו טובעים בזוהמה עד צוואר, לא נשאר לנו דבר אלא לשיר."
  • "השינה מהווה צורה של הגנה."

המגורש (נובלה, 1946)[עריכה]

  • "הזיכרונות הורגים; אסור לחשוב על דברים מסוימים."

מחכים לגודו (מחזה, 1954)[עריכה]

  • "כולנו נולדים משוגעים, אך ישנם אנשים שנשארים כאלה."

אה, הימים היפים (מחזה, 1960)[עריכה]

  • "אנו אומרים הכול; כל מה שאנו יכולים לומר, מבלי לומר מילה של אמת."

וורסוורד הו (נובלה, 1983)[עריכה]

  • "תמיד עייף, תמיד נופל. אין דבר, נסה שוב."

מיוחס[עריכה]

  • "מה עשה אלוהים לפני היצירה?"
  • "האמנות הייתה מאז ומתמיד בבחינת חקירה טהורה."
  • "נסה שוב. היכשל שוב. היכשל בצורה טובה יותר"