פובליוס טרנטיוס אפר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פובליוס טרנטיוס אפר (Publius Terentius Afer) היה מחזאי בתקופת הרפובליקה הרומית שהתמחה בקומדיות, ביניהן "הסריס". טרנטיוס חי בערך בשנים 195 עד 159 לפנה"ס, בתקופת "ראשית" השירה הלטינית.

  • "אנוש הנני, וכל דבר אנושי אינו זר לי." (במקור בלטינית : "HOMO SUM; HUMANI NIHIL A ME ALIENUM PUTO" )
  • "המזל מאיר פניו לאמיצים."
  • "אינני קונה תקווה במזומנים."
  • "כולי מלא בקיעים וכולי דולף מכל צדדיי."
  • "הכיצד? אדם מכניס לתוך ראשו להתמסר למה שבשבילו יקר יותר מאשר הוא עצמו?"
  • "עד כמה אדם אחד מתעלה על אדם אחר!"
  • "לא קיים דבר שלא נאמר לפני כן."
  • "בימינו ישנם בני אדם שיש בכוחם לגרום לרע להיראות טוב."
  • "חופש רב מדי משחית את כולם."
  • "הצדקה מתחילה בבית."
  • "מתינות בכל דבר."
  • "אהדה עיוורת מביאה לנו חברים; אמת כנה מביאה עלינו אויבים."
  • "דבר אינו קל יותר מאשר לדבר."
  • "כל דבר, יהיה קל ככל שיהיה, נראה קשה כשאנו עושים אותו בלב כבד."
  • "הזִקְנה כשלעצמה היא מחלה."
  • "למי שבריא קל לייעץ לחולים."
  • "אל לנו לחשוב כטובה מה שניתן לנו בתמורה."
  • "לעולם אין אנו מרוצים ממה שיש לנו."
  • "מספר הדעות כמספר האנשים."
  • "כשאתה רוצה הן מסרבות; כשאתה מסרב הן רוצות."
  • "מי שאינו יכול לעשות מה שיש ברצונו, חייב להסתפק במה שיש בכוחו לעשות."
  • "אנו חורצים משפט טוב יותר על ענייניו של הזולת מאשר על אלה שלנו."
  • "שקר גורר בעקבותיו שקר אחר."
  • "צדק מוגזם הוא אי צדק קיצוני."
  • "עבור האדם, דבר אינו טוב יותר מאשר החמלה."