פרידריך שילר

דיוקן של פרידריך שילר

יוהן כריסטוף פרידריך שילר (10 בנובמבר 1759 - 9 במאי 1805), מחזאי, משורר וסופר גרמני.

• "ישנם רגעים שבהם צריך לשכוח את התקוות הישנות וליצור תקוות חדשות."
• "הדמיון הוא תמיד אביב נצחי."
• "אפילו האלים מתווכחים לשווא על הטיפשות."
• "דבר מעולם אינו גורם לאדם להיות אומלל כמו הפחד."
• "רק מי שאוהב ללא תקווה יודע מהי אהבה."
• "התועלת האישית שולטת בעולם."
• "הזמן הוא מלאכו הגואל של אדם."
• "על האדמה יש מקום לכולם."
• "מסירותם של חברים היא לפעמים הרת שואה יותר מאשר שנאתם של אויבים."
• "הגאון והטבע כרתו ברית; מה שהגאון מבטיח הטבע מבצע."
• "לאורח קודר אין מקום בחתונה."
• "הקשיים מעלים באש את מי שמתלהב, אך לעולם אינם גורמים לו לחדול מלהיות כזה."
• "השלום לעתים רחוקות מסרב לשוחריו."
• "כבלים של פלדה או כבלים של משי הם תמיד כבלים."
• "מנורתו של הגאון נדלקת מהר יותר מזו של החיים."
• "הדיבור הוא תמיד אמיץ יותר מן המעשה."
• "הגדולים בחסדיה של אישה אין בם כדי לכפר על השפלתו הקטנה ביותר של גבר."
• "להיות צודק מפני שרוב האנשים אומרים כך, אינו מוכיח דבר."
• "הישאר נאמן לחלומות נעוריך."
• "מה שלא היה ונברא, הוא המתחדש לעולמי עולמים."
• "המרבה לחשוש ימעט לעשות."
• "המרבה לשקול ולהרהר - פועל לרוב מעט" (שם)
• "נשמות גדולות סובלות בשתיקה" (דון קרלוס, 1787)
• "נשמות גדולות מחמיא להן לסבול בגלל חוסר צדק" (שם)
• "מהו הרוב? רובו - שטויות. התבונה תמיד הייתה במיעוט" (דמיטריוס, 1801)
• "באיוולת אפילו האלים נלחמים לשווא" (הבתולה מאורליאן, 1801)
• "האדם משחק רק בשעה שהוא אדם במלוא מובן המלה, והוא אדם במלוא מובן המלה רק בשעה שהוא משחק" (מכתבים על חינוכו האסתטי של האדם, 1795)
• "לב אצילי ישלים בסופו של דבר עם אסון גדול, אבל יכאב לו אובדן הקישוטים הקטנים של החיים" (מריה סטיוארט, 1801)
• "האשליה, ימיה קצרים, הצער - ארוך" (שיר הפעמון, 1799)
• "חודש מאי פורח רק פעם אחת בחיים" (1784)
• "ההלצה הולכת לאיבוד, כאשר המתלוצץ עצמו צוחק" (קשר פיאסקו, 1783)
• "משמעות נעלה מצויה לעתים קרובות במשחק ילדים" (1802)
• "מה שאינו אסור, מותר" (ולנשטיין, 1800)
• "בחזךָ שלךָ ישנם הכוכבים של גורלך" (שם)
• "אלימות תמיד נוראה יהא, אפילו בעניין צודק" (וילהלם טל, 1804)
• "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" (קשר פיאסקו, 1783)
• "מהי בקיצור משמעותו של נאום ארוך זה" (ולנשטיין, 1800)
• "השעון אינו מתקתק למאושרים" (שם)
• "ההיסטוריה היא בית הדין של העולם"
• "שכר האהבה אהבה"