פרנסואז סאגאן

פרנסואז סאגאן (בצרפתית: Françoise Sagan)‏ (21 ביוני 1935 - 24 בספטמבר 2004), סופרת, מחזאית ותסריטאית צרפתייה.

מתוך יצירותיה

ארמון בשבדיה (מחזה, 1960)

• "אין אלא דממה אמיתית אחת: זו של המוות."
• "קיימים רגעים נדירים בחיים שבהם אנו צריכים להיות צודקים."

כינורות לפעמים (מחזה, 1961)

• "הכסף גורם לאנוכיות."
• "כל עוד אנו מאמינים באנשים, אנו יכולים להאמין באלוהים."
• "תבונה ללא טוב לב מהווה חרב פיפיות מסוכנת."

גלימת הארגמן של ולנטין (מחזה, 1963)

• "הארץ מאוכלסת ברמאים ובפטפטנים המשתמשים במילים שהם יודעים שכמוהן כמטבעות שחוקים."
• "כאשר אשתך בוגדת בך, זה מגוחך להתעלם מכך."
• "מה שחשוב איננו מה שמישהו עושה, אלא זה שהוא נוכח."

הסוס שנעלם (מחזה, 1966)

• "האידיאל היסודי של אנגלי עשיר ואדיב: השעמום."
• "אינני מביע את דעתי אלא באופן כללי, כפי שעושים כל האנשים הבודדים."
• "אין אנו נלאים ממישהו; למעשה אנו נלאים מלאהוב ומלבטא את אהבתנו."
• "כל מה שמרגיע אותנו בחיים מבלי להשביע את רצוננו באמת ובתמים, אוחז בנו באופן מחריד, כמו נחשים."

במשך חודש, במשך שנה (רומן, 1957)

• "התרבות היא מה שנשאר כאשר אין אנו יודעים עוד לעשות דבר."

משמר הלב (רומן, 1968)

• "האדמה בלבד מרגיעה את נפשי, יהיו מה שיהיו הרפט והטיט."

שיחה עם ז'אק ז'ובר (פברואר 1979)

• "כאשר אנו מתאבדים אנו רוצים להטיל את האחריות למותנו על זולתנו."
• "בתיאטרון קיימים כללים מדויקים יתר על המידה. לכן עלינו להציג בו אנשים יוצאים מגדר הרגיל: המשוגעים."
• "עכשיו, כמו לפני עשרים שנה, אין אנו נהנים מחופש פעולה. זה מכבר נאסר על הנערות לקיים יחסי מין, ועתה זה הפך כמעט לחובה, אבל האיסורים נשארו בעינם."

ראיון בטלוויזיה (ספטמבר 1989)

• "אם התחלנו לא טוב, עלינו לנסות להמשיך."

שיחה עם מריאן פייו (ספטמבר 1994)

• "הנעורים מהווים את התקופה היחידה שיש בה מן ההיגיון."

מיוחס

• "לאהוב איננו רק לאהוב מאוד, אלא מעל לכל להבין."
• "בריאותם המאיימת של חוקי המוסר גורמת לשאיפה לעבור עליהם."
• "אינני נושאת דגלו של איש; לכתוב זו משימה שכולה ערירית."
• "בעבורי, האושר הוא קודם כל להרגיש בטוב."
• "להעביר את הזמן משמעו להניח לזמן לחלוף, לקחת פסק זמן, לחיות ללא עת."
• "הזיכרון משקר ממש כמו הדמיון, אך הוא מסוכן הרבה יותר."
• "יש ברצוני שאנשים יכבדו את זכותי שלא לכבד אנשים מסוימים."
• "התרבות כמוה כריבה; ככל שיש לנו פחות ממנה, יותר אנו מורחים אותה."