רולאן טופור
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
רולאן טופור (בצרפתית: Roland Topor; 7 בינואר 1938 - 16 באפריל 1997), מאייר, צייר, סופר ובמאי קולנוע צרפתי יהודי.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך ספריו
[עריכה] עיתון בזמן (נובלה, 1989)
- "לצרפתים יש יין; לאנגלים יש חוש הומור."
- "השגיאה, כמו הצחוק, היא אנושית."
- "היות שאנו חיים פעם אחת בלבד, הבה ננסה לקיים יחסים טובים עם עצמנו."
- "כאשר יש לנו מרה שחורה, אנו רשאים לעשות כל דבר."
- "מוטב להתעלם מן השאלה מאיין אנו לוקחים את ההשראה, שאם לא כן, נהפוך לשיטתיים."
- "ברגע שהסופרים מתחילים לכתוב הם חדלים מלקרוא את כתביי הזולת."
- "אני אוהב מאוד חיות מחמד, אך לא אצלי בבית."
- "כאשר אני שומע מה שאומרים עליי, אני מת מרוב חשק להכיר את עצמי."
[עריכה] קפה פאניקה (נובלה, 1982)
- "המוסר, כמו הכסף, הוא דבר חולף ועובר."
- "מכל מאה מיליארדרים, תשעים ותשעה הם נוכלים. ואשר לאחרון, אם נתבונן בעברו נמצא כי הוא איננו לבן."
- "אנשים אינם מכבדים דבר כאשר מדובר בכסף."
- "אפילו לאלה הסובלים ממחלת הרדיפה, יש אויבים אמיתיים."
[עריכה] מיוחס
- "הצרות הן מתנה מאלוהים; הן מחזקות אנשים מסוימים ומשמחות את האחרים."
- "הקיבה מפצה את הלב."
- "כל יום אני משנן לעצמי: 'לעולם לא אהיה עוד צעיר כפי שהייתי היום'."
- "התוכי הפטפטן ביותר יכול ליהנות מרגע של שקט."
- "צריך להגיע מוקדם כדי להספיק לעשות את הכול ברגע האחרון."
- "מראה של גופה היה תמיד מזעזע, עד שהטלוויזיה הרגילה אותנו בכך."
- "הדתות אינן מרבות במילים על השאלה הבאה: 'מה עשה אלוהים לפני היצירה?'."
- "היות שנפגעו מן המצב הכלכלי, סוחרי נשק רבים החלו לסחור בתחתוני נשים: נשק הפיתוי."