רות נצר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

רות נצר (נולדה ב־1944) היא פסיכולוגית, אמנית ומשוררת ישראלית.

נפש האדם[עריכה]

  • "כל כתיבה, כמו כל אמנות, היא מעשה של ריפוי לעצמך, ובמקרה הטוב גם לאחרים."
  • "סמלים ומטאפורות, חלומות, מיתוסים ואגדות הם הרפרטואר המהותי של העולם היונגיאני. זה האחרון מבוסס על הלא מודע הקולקטיבי המתבטא בתכנים המשותפים הכלל־אנושיים שמתוארים בשפתו הסמלית של הלא מודע."

קולנוע[עריכה]

  • "חשיבות של שמירת תפקידה של האמנות בכלל ובקולנוע בפרט בעיצוב הנפש ובהענקת התקווה."
  • "הקולנוע מעניק ביטוי, תובנה ומרפא לנפש, וכך הוא מטפל בנו. היחסים בין הקולנוע והצופה הם ביטוי ליחסי מטפל־מטופל."
  • "סרטי הקולנוע הם החלום הקולקטיבי של תקופתנו; מכאן שככל חלום יש להם התכוונות תכליתית להביא אותנו למודעות חדשה של הקיום האנושי ולהיכרות עצמית מועצמת."

על השירה[עריכה]

  • "הפואטי מצוי במתח בין הנאמר והלא נאמר, הגלוי והנסתר."
  • שירה היא תיקון כשהשירה יוצרת עולם שלם עם סדר, חריזה, ומבנה סדור ומאורגן."
  • "עבורי כתיבת שירה משנה את מצב התודעה אל תדר שיש בו עומק, גבהים, משמעות, ואפילו אושר."

מתוך שיריה[עריכה]

  • "דַּבֵּר, הגוף שומע. דבר."
  • "עוֹדִי כּוֹתֶבֶת זֹאת, נִפְתַּח הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ בַּמָּקוֹם בּוֹ אַתָּה כּוֹתֵב אֵלַי."
  • "הַגַּלִּים אֵינָם יְרֵאִים מִפְּנֵי הִבָּלְעוּתָם זֶה בַּזֶּה,
אֵינָם יְרֵאִים מֵהִתְנַפְּצוּתָם הַמַּתְמֶדֶת אֶל הַחוֹף,
שֶׁמְּפוֹרֶרֶת אוֹתָם, וּמַטְבִּיעָה אוֹתָם בַּחוֹל
כְּדֵי לָשׁוּב אֵלֵינוּ מֵהַהַתְחָלָה."

ראו גם[עריכה]