שולחן ערוך

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
שולחן ערוך

שולחן ערוך הוא ספר ההלכה הבסיסי שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'שכ"ה - 1565, ועליו מתבססים ומסתמכים מרבית הפוסקים מזמנו והלאה. כיום, נוהגים רוב רבני ישראל לפסוק הלכות על פי ספר זה.

מתוך הספר[עריכה]

ענייני מוסר והדרכה בעבודת הבורא[עריכה]

ענייני מיניות[עריכה]

  • "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועון זה חמור מכל עבירות שבתורה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד" ~שולחן ערוך אבן העזר כג א
  • "אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאלו הרג הנפש" ~שולחן ערוך אבן העזר כג ב
  • "אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור אלא אם יבא לו הרהור יסיע עצמו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבא לידי קישוי ולא יסתכל בבהמה וחיה ועוף בשעה שמזדקקין זכר לנקבה ומותר למרביעי בהמה להכניס כמכחול בשפופרת מפני שהם עסוקים במלאכתם הם לא יבואו לידי הרהור" ~שולחן ערוך אבן העזר כג ג
  • "אסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו כדי שלא יבא לידי הרהור ואפילו מתחת טבורו לא יכניס ידו שמא יבא לידי הירהור ואם השתין מים לא יאחוז באמה וישתין ואם היה נשוי מותר ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל בשעה שהוא צריך לנקביו" ~שולחן ערוך אבן העזר כג ד
  • "חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפאר אחד מהם שלא נסתכל במילה שלו, ומהם מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו מפני שלבו פונה מדברי הבאי לדברי האמת שהם אוחזות לבב הקדושים" ~שולחן ערוך אבן העזר כג ז
  • "לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה לפיכך אין איסור להתייחד עמהן ואם נתרחק אפילו מייחוד זכור ובהמה הרי זה משובח וגדולי החכמים היו מרחיקין הבהמה כדי שלא יתייחדו עמה ובדורות הללו שרבו הפריצים יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר" ~שולחן ערוך אבן העזר כד א

מיסטיקה[עריכה]

מעמד האישה[עריכה]

  • "גבאי צדקה, אין מקבלין מהנשים ומהעבדים ומהתינוקות, אלא דבר מועט, אבל לא דבר גדול שחזקתו (שברור שהוא חייב להיות) גזול או גנוב משל אחרים." ~ יורה דעה, סימן רמ"ח, סעיף ד'
  • "... ואם שניהם רוצים (עומדים) לטבוע בנהר, הצלת האיש קודם (לאשה)." ~ יורה דעה, סימן רנ"ב, סעיף ח'
  • "מעשה ידיה (משכורתה) לבעלה ... דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה, המותר לבעל." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף א'
  • "כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה. ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף ד'
  • "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות." ~ אבן העזר, סימן פ', סעיף ט"ו
  • "מציאת (דברים שמצאה) האשה, לבעלה." ~ אבן העזר, סימן פ"ד, סעיף א'
  • "יכול (הבעל) לגרשה בלא דעתה." ~ אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו'
  • "אשה פסולה לדון." ~ חושן משפט, סימן ז', סעיף ד'
  • "אשה, פסולה (לעדות), וטומטום ואנדרוגינוס, פסולים מספק." ~ חושן משפט, סימן ל"ה, סעיף י"ד

על הספר[עריכה]

  • "מן השמים הופיע ברוב רחמיו וחסדיו, והשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני, לחבר ספר הנותן אמרי שפר, החיבור הגדול שחברתי על הארבעה טורים, אשר קראתיו בית יוסף... ראיתי אני בלבי, כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו בדרך קצרה ולשון צח וכולל, יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל. כי כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה, לא יגמגם בה, אלא יאמר לחכמה אחותי את, כשם שברור לו שאחותו אסורה לו כך יהיה ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה, בהיותו שגור בפיו ספר זה הבנוי לתלפיות, תל שהכל פונים בו, לחלקו לחלקים שלושים, ללמוד בו בכל יום חלק, ונמצא שבכל חודש הוא חוזר תלמודו, ויאמר עליו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו:

    זאת ועוד, התלמידים הקטנים יהגו תמיד וישננו לשונו על פה, ותהיה גירסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה, וגם כי יזקינו לא יסורו ממנה...

    וקראתי שם ספר זה שלחן ערוך, כי בו ימצא ההוגה כל מינין, מטעמים ערוכים בכל ושמורים, סדורים וברורים. ומובטח אני בחסד עליון, כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה' הקטנים עם הגדולים, תלמיד עם מבין, חכם חרשים ונבון לחש." ~ מתוך הקדמת הספר
  • "ועל לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה שולחן ערוך כולם מראשם עד סופם כסדר." ~ נחמן מברסלב

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שולחן ערוך