תוקידידס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוקידידס

תוקידידס (בערך 460 - 395 לפנה"ס), היסטוריון יווני.

מיוחס[עריכה]

  • "עליך להשתכנע כי להיות מאושר משמעו להיות חופשי, וכי להיות חופשי משמעו להיות אמיץ. לכן, אל נא תקל ראש בסכנות מלחמה."
  • "סוד האושר הוא החופש, וסוד החופש הוא אומץ הלב."
  • "בדרך כלל, מלחמה פורצת מתוך סיבות של מה בכך שלא ניתן לצפותן מראש; ההתנגשות הראשונה אינה אלא התפרצות של כעס."
  • "דברים מועטים באים על סיומם המוצלח באמצעות תשוקה נמהרת ופזיזה."
  • "הבערות נועזת, אך הידע מאופק."
  • "מטבע הדברים, אנשים בזים לאלה המחניפים להם, ומכבדים את אלה שאינם נכנעים לתכתיביהם."
  • "החזקים עושים את המוטל עליהם; החלשים מקבלים את מה שניתן להם."
  • "האומה שמפרידה הפרדה גדולה בין החיילים שלה לאקדמאים שלה תגרום לילדיה ללמוד מפחדנים וללחימה שלה להיעשות על ידי כסילים."

תולדות מלחמת פלופוניס [1][עריכה]

  • "דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה" ~ ספר ראשון כ'
  • "אין להאמין ביותר בהימנונות המוגזמים של הפייטנים ואף לא בתיאוריהם של כותבי דברי הימים שהעדיפו דברים ערבים לאוזן על פני האמת; סיפוריהם אינם ניתנים לבדיקה ומפני אורך הזמן נכנסו רובם לתחום המיתוס ואין בהם ממש" ~ ספר ראשון כ"א
  • "אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם מעשים עצמם אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זיכרונו. אפשר שסיפור מאורעות שאין בו כלום מן המיתוס לא יהא בו כדי לענג את השומעים אך כשלעצמי דייני אם ימצאו בו תועלת אותם שירצו לצפות באמת הברורה שבמעשים הנעשים ובמאורעות העלולים לשוב ולהתרחש ביום מן הימים...כי ספר זה נתחבר כקניין לדורות ולא לשם שעשוע לשעה" ~ ספר ראשון כ"ב
  • "לא המשעבד אלא מי שיכול למנוע את השעבוד, אלא שהוא מתעלם ממנו, הוא העושה אותו" ~ ספר ראשון ס"ט
  • "רק אלה שאינם משתמשים בכוחם אלא לשם הצדק בלבד, אך עם כל זאת הם מגלים בעוז רוחם שלא ינהגו בוותרנות אם ירעו להם, זוכים לשלווה לאורך ימים" ~ ספר ראשון ע"א.
  • "לא עשינו שום דבר תמוה או רחוק מטבע האדם אם קיבלנו את השלטון ואם אין אנו מרפים ממנו בגלל שלושה טעמים מכריעים: הכבוד, הפחד וטובת ההנאה. אין אנו הראשונים שהתחילו בדבר אלא ברית כרותה היא שהחזק ימשול בחלש ממנו..אנו רואים עצמנו ראויים לשלטון וכך היינו בעיניכם, עד שעלה בדעתכם, מתוך שיקולי תועלת להתאנות לנו בשם הצדק; אותו צדק ששום אדם לא שיווה אותו לנגדו כשזימן המקרה לידו לרכוש לו משהו בכוח הזרוע...מי שניתן לו להשתמש בכוחו שוב אין לו צורך להתדיין" ~ספר ראשון ע"ו -ע"ז (מתוך נאום נציגי אתונה באספת הספרטנים)
  • "כשבני אדם יוצאים למלחמות, הם פותחים תחילה במעשים, דבר שהיה להם לדחותו לסוף, ורק לאחר שהם נמצאים כבר בכל רע הם פותחים בדברי שלום" ~ספר ראשון ע"ח
  • "לא קל הוא לסיים בכבוד מלחמה, שאין לדעת מראש את מהלכה, שפתחו בה הרבים לצורכם של יחידים" ~ספר ראשון פ"ב
  • "אל תתביישו בשהיות ובדחיות..שאם תחפזו למלחמה תשהו את קיצה שכן פתחתם בה ללא הכנה. יתר על כן, העיר שבה אנו חיים, הייתה תמיד חופשיה ומהוללת מאוד בשל מדיניותה זו, שאינה אלא מתינות מדעת. ובשל מתינות זו אנו היחידים שאינם מתגאים בטובה ואינם מרכינים ראש כאחרים בפורענות...דרכנו היא להתכונן תמיד נגד אויבנו מתוך ההנחה שהם נבונים ואל לנו לתלות את תקוותנו בטעויותיהם אלא ביכולתנו לצפות את הדברים לאשורם. אל נדמה בנפשנו שיש הפרש גדול בין אדם לאדם, אלא מי שחינוכו חמור יותר גם כוחו רב יותר" ~ספר ראשון פ"ד (נאום ארכידאמוס מלך ספרטה)
  • "מדרכם של אנשים נבונים לשבת בשלווה, אם אינם נפגעים, אך מטיבם של אנשים אמיצים להעדיף מלחמה על שלום כשהם נפגעים, ולמשוך ידיהם ממלחמה כשמזדמנת להם שעת כושר לכך; אין הם מתרברבים כשהמזל מאיר להם פנים במלחמה ואין הם מתענגים על נחת הרוח שבשלום עד שיתנו לפגוע בהם...כל המהלך בגדולות מחמת הצלחתו במלחמה אינו מכיר כמה כוזב הוא הביטחון המדיח אותו. כי הרבה פעולות שבאו מתוך תכנון רע עלו יפה מפני שתכנית היריבים נמצאה גרועה יותר. ומרובות עוד יותר הפעולות שנהפכו על פיהן והביאו חרפה על עושיהן אף על פי שתוכניתם הייתה טובה לכל הדעות. כי אין שום אדם המבצע דבר באותה מידת הביטחון שבה החליט עליו." ~ספר ראשון ק"כ
  • "רק הפחד מפני כוח שקול - הוא לבדו משמש יסוד נאמן לברית" ~ ספר שלישי י"א
  • "פעמים רבות נוכחתי לדעת בהזדמנויות שונות, שדמוקרטיה אינה מסוגלת לשלוט באחרים" ~ספר שלישי ל"ז
  • "שום דבר מהדברים שנחליט עליהם לא יתקיים אם לא נכיר שעיר שחוקיה טובים פחות אך הם עומדים חזקה יותר מעיק שחוקיה טובים אך חסרי תוקף; שבּ‏וּרוּת עם נאמנות מועילה יותר מפקחות עם חוסר משמעת; ושפשוטי האנשים הם בדרך כלל אזרחים טובים יותר מהשנונים שבהם המבקשים להראות חכמים מהחוקים עצמם" ~ספר שלישי ל"ז
  • "שלוש השגיאות שאין בהן שום תועלת למעצמה: חמלה, רגשנות ונדיבות. כי הדין נותן, שיש לרחם על הרחמנים אך לא על אלה שלא יתנהגו איתנו במידת הרחמים"
  • "משמעותן הרגילה של מילים נתחלפה..פזיזות חצופה נחשבה כאומץ נאמן, היסוס נבון כפחדנות, מתינות כמסווה לחוסר גבריות, היכולת לראות בעיה מכל צדדיה כרפיון ידיים. אלימות מטורפת הועלתה לאחת ממידות הגבריות ותכנון זהיר כאמתלה להשתמטות. חמום המוח נחשב תמיד לנאמן ומתנגדו לחשוד. המצליח במזימה נחשב פיקח והמגלה מזימה לפיקח יותר אך מי שניסה למנוע את הצורך במזימות נחשב כמי שמפר אחדות או כפוחד מהמתנגדים" ~ספר שלישי פ"ב
    • "רוב בני האדם מעדיפים להיקרא נבלים פקחים מלהיקרא פתיים ישרים; בזה הם מתביישים ובזה הם משתבחים." ~שם
    • "סיבת כל הרעות האלו הייתה תאוות השלטון, הנעוצה באהבת הבצע והכבוד ותוצאתם הקנאות המצויה אצל אנשים רודפי-התנצחות"
  • "וכך הביאה המחלוקת לידי קלקול כל המידות הטובות ביוון. התום, יסוד מידת האצילות, היה ללעג ולקלס ובטל קיומו. התנכלות איש ברעהו והחשדנות פשטו בכל מקום. שום דבר לא היה בכוחו להשלים בין הניצים לא הן-צדק ולא שבועה. ומאחר שכל אחד היה תקיף בהכרתו שאין שום תקווה להגיע לידי יציבות נתנו דעתם בעיקר להיזהר מפגיעה ולא היו מסוגלים לתת אמון באחרים. הפחות נבונים- ידם הייתה על העליונה על פי רוב. שכן הואיל ופחדו מפני נחיתותם ומפני תבונת יריביהם ..היו יוצאים לפעולה בעזות נפש." ספר שלישי פ"ג
  • "כשהתבלבלו כל סדרי החיים בעיר בשעה זו, הריע הטבע האנושי את תרועת הניצחון על החוקים. ועם היותו רגיל גם קודם לכן להפר חוקים, שמח להכריז בגלוי שאין לכבוש את יצריו ושהוא חזק מן הצדק ואויב לכל יתרון...בני אדם שעה שהם מבקשים להתנקם באחרים, אינם מהססים לבטל את החוקים המשותפים לכל הבריות ואשר בהם תיקווה לכל, שאם יפלו ברעה - ייוושעו על ידיהם" ~ ספר שלישי פ"ד
  • "בידכם הוא להפיק תועלתם מההצלחה שהשגתם, לקיים בידכם מה שאתם מחזיקים בו ולהוסיף עליו כבוד ותהילה, ולהימנע משגיאתם של אלה שהצלחה באה להם במפתיע והם תופסים את המרובה בשל תקוותיהם. אך אנשים שעברו עליהם בחייהם תמורות רבות לטוב ולרע נבונים הם מלהאמין ביותר הצלחות...אין הדעת נותנת שבשל חוסנה של עירכם והכיבושים החדשים שכבשתם תדמו בנפשכם שהמזל יאיר לכם תמיד פנים. מדרכם של אנשים נבונים לשמור תמיד על הצלחותיהם מתוך שהם רואים אותן כנתונות לתמורה..אנשים כמות אלה עלולים פחות להיכשל מפני שאין דעתם זחוחה עליהם בשל הצלחתם והם משביתים את המלחמה בעוד ידם על העליונה"" ~ ספר רביעי י"ז - י"ח [2]
  • "סבורים אנו ששנאה עזה ניתנת לביטול לא כשאחד הצדדים שואף נקמות...אלא מתוך שהוא מנצח את אויבו גם בנדיבות ליבו, כשאפשר להשיג אותו דבר גם בדרכי חסד ומשלים עמו בתנאים הוגנים. כי יריב ברואה עצמו חייב טובה שוב אינו שואף לנקמה בשל התנאים שכפו עליו אלא מבקש להחזיר נדיבות תחת נדיבות...מטבעם של בני אדם לוותר בשמחה לאותם המוותרים מרצון אך להסתכן ולהלחם עד הסוף במתרברבים" ~ ספר רביעי י"ט[2]
  • "ביחסים עם שכנים כרוכה החירות בשוויון הכוח" ~ספר רביעי צ"ב
  • "הנלחמים בשכניהם מתוך ביטחון בכוחם רגילים, כאתונאים בימינו, לפלוש ללא מורא למי שיושב בשלווה ומתייצב בפניהם בתוך ארצו בלבד, אך הם מוכנים פחות להילחם במי שמקבל את פניהם מחוץ לגבולו שלו וגם פותח במלחמה בשעת הכושר" ~ שם
  • "עלינו..ללכת כאיש אחד עליהם וללמד אותם שכדי לרכוש את מה שהם חומדים עליהם לתקוף את אלה שאינם מתגוננים; אך אנשים אצילים הנלחמים תמיד על חירות ארצם ואינם משעבדים אחרים לא יתנו להם להיחלץ מהם ללא קרב" ~ שם
  • "בשיקול דעתם הלכו אחר הרצון המטעה מאשר אחר ראיית הנולד הזהירה. שכן דרכן של הבריות לסמוך בכל דבר שהם משתוקקים לו על התקווה נטולת הדאגה ולדחות מתוך שיקול דעת שרירותי כל מה שאינם רוצים בו." ~ ספר רביעי ק"ח
  • "צדק בא בחשבון רק כשכוחם של שני הצדדים שקול." ~ ספר חמישי, פ"ט [3]
  • "התקווה היא באמת נחמה בעת סכנה..אבל אותם המשליכים כל אשר להם עליה (שכן התקווה מטבעה בזבזנית היא) עומדים על טיבה רק לאחר שבאה עליהם הפורענות" ~ ספר חמישי ק"ג [3]
  • "באשר לאלים, אנו מחזיקים בהשערה, שמתוך הכרח טבעם הם שולטים בכל מקום שכוחם מגיע, ואנו יודעים זאת בבירור על בני האדם. לא אנו חוקקנו את החוק הזה, ולא היינו הראשונים להשתמש בו. אנו מצאנו אותו קיים ונשאיר אותו לדורות הבאים...ואשר לאמונתכם כי הלאקדימונים יעזרו לכם מתוך רגש הכבוד הרי שאף שאנו משבחים את תמימותכם אין אנו מקנאים בטיפשותכם" ~ ספר חמישי ק"ה [3]
  • "לרוב מצליחים אלו שאינם מוותרים לדומים להם, אך נוהגים כבוד בחזקים מהם ומתונים כלפי החלשים מהם" ~ ספר חמישי קי"א [3]
  • "אני מצידי פונה לקשישים, אם יש בכם איש היושב ליד אחד מאותם צעירים, שלא יתבייש להראות כמוג לב אם לא יצביע בעד המלחמה, ושלא יהיו חולי תאווה כמותם למה שאינו ברשותם, מתוך הכרה שאך מעט מאוד ניתן להשיג בחמדנות, אך הרבה מאוד בראיית הנולד" ~ ספר שישי י"ג [4]
  • "אותם המקדימים להתקיף או מבהירים לפחות לתוקפנים שיש בדעתם לעמוד על נפשם, מטילים פחד על האויב, מתוך שהוא חושבם ראויים לעמוד בפני הסכנה..הבוז לתוקפים מתגלה באומץ שבמעשים" ~ ספר שישי ל"ד
  • "ככל האנשים הנבונים אנו כולנו מכירים ויודעים דמוקרטיה מהי..ואין לומר שום דבר חדש על שיטה שהכל מודים שאינה אלא איוולת" ~ ספר שישי פ"ט [5]
  • "הדרך הבטוחה ביותר שבה יש להזיק לאויבים היא להביא עליהם אותו דבר , שלפי מיטב ידיעותיו והרגשתו הם מפחדים ממנו ביותר" ~ ספר שישי צ"א [5]
  • "הקשים שבאויבים הם לא אנשים כמותכם, המזיקים ליריביהם במלחמה, אלא אלה המאלצים את ידידיהם להיעשות לשונאיהם" ~ ספר שישי צ"ב [5]
  • "אם הזקתי לכם רבות כאויב, הרי מן האפשר הוא שאהיה לכם לתועלת רבה כידיד" ~ ספר שישי צ"ב [5]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תוקידידס

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ תרגום א. א. הלוי, שינויי ניסוח בכמה מקומות על פי התרגום האנגלי
  2. ^ 2.0 2.1 מתוך נאום הצעת השלום של נציגי הספרטנים (לאקדימונים) לאחר נצחון האתונאים בפילוס
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 מדברי נציגי אתונה הדורשים מתושבי מילוס כניעה
  4. ^ נאום ניקיאס נגד היציאה למלחמה בסיציליה
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 מדברי אלקביאדיס בפני אסיפת הספרטנים, לאחר שערק אליהם מהפיקוד על האתונאים