אונורה דה בלזק
אונורה דה בלזק (בצרפתית: Honoré de Balzac) (20 במאי 1799 - 18 באוגוסט 1850), סופר צרפתי, ממייסדי הריאליזם בספרות.
כללי
[עריכה]- "היפֶה היא האמת הלבושה היטב."
- "רצינות היא בסיס האופי."
- "הצורך הוא מה שמדרבן את הגאונות."
- "אולי הוודאות היא סוד הנאמנות ארוכת הימים."
- "התהילה היא שמש של אלה שהלכו לעולמם."
- "הכוח אינו מתבטא במכה חזקה או תדירה, אלא במכה נכונה."
- "הגנדרנות איננה מתאימה אלא לאישה מאושרת."
- "שיגעון לדבר אחד הוא התענוג לעבור למצב של רעיון."
- "לשכוח הוא סודה הגדול של ישות חזקה ויוצרת."
- "בצרפת הארעי הוא הנצחי, אף על פי שחושבים כי הצרפתים אוהבים שינויים."
- "אנשי מסחר אמיתיים מתייחסים אל סופר ברגשות מעורבים: אימה, חמלה וסקרנות."
- "אנו נוזפים בחומרה במגרעותיו של האדם הטוב, בעוד שיש לנו ותרנות רבה כלפי אלה של הרע."
- "השנאה, כמו האהבה, ניזונה מן הקטנים שבדברים. הכל מתאים לה."
- "הביורוקרטיה היא מנגנון ענק של אנשים קטנים."
- "אלה שאוהבים אינם מטילים ספק כלל, או מטילים ספק בכל דבר."
- "הקמצנות מתחילה במקום שבו העוני נפסק."
- "ככל שהרווח פחות חוקי, חזק יותר האדם בו מחזיק."
- "האושר הוא שירת הנשים, כפי שהאיפור הוא התמרוקים."
- "אנשים הרוצים מאוד בדבר מה, כמעט תמיד נהנים משירותו של המזל."
- "בכל דבר אין אנו מקבלים אלא את מה שאנו נותנים."
- "המוכשר למשול באישה מוכשר למשול באומה שלמה."
- "בעל טוב אינו הראשון להירדם בלילה, או האחרון לקום בבוקר."
- "רק לאחר היותי אב הבינותי את אלוהים. הוא בכול כי הכל ממנו, כך אני עם בנותי."
- "כאשר נשים הופכות את הגבר לכבש, הן אומרות לו שהוא אריה בעל רצון של ברזל."
- "רוב הבעלים מזכירים לי קוף אוראנג־אוטאנג המנסה לנגן בכינור."
- "הכישרון אינו מצוי לעתים קרובות, השחיתות היא הכוח השולט בעולמינו."
- "החוקים אינם אלא קורי עכביש שדרכם עוברים הזבובים הגדולים, ובהם נלכדים הקטנים."
- "להרגיש, לאהוב, לסבול, להתמסר, יהיה תמיד נוסח חייהן של הנשים."
- "ישנן מילים החותכות כפלדה."
- "במשך כל חיי הנישואין הבעלים והנשים שומעים את צלצולה של השעה הגורלית. זה צלצול הפעמונים האמיתי של מותה של הקנאה, תשוקה גדולה, אצילה ומקסימה, סימן ההיכר היחיד של האהבה... כאשר האישה אינה מקנאה בבעלה הכל נאמר; היא אינה אוהבת אותו עוד."
- "שטות היא לדמות כי גבר אינו מסוגל לשמור אהבה לאשה אחת במשך כל חייו. סברה זו אווילית ממש כטענה כי מוזיקאי טוב זקוק לכמה כינורות כדי לבצע יצירה מוזיקלית."
אבא גוריו (1835)
[עריכה]- "סמוך לסוף השנה השלישית צמצם אבא גוריו את הוצאותיו פעם נוספת: הוא עלה אל הקומה הרביעית והעמיד את דמי כלכלתו על ארבעים וחמישה פראנק לחודש."
