בנימין לנדאו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בנימין (ביני) לנדאו הוא זמר ישראלי.

כללי[עריכה]

  • "אל תפחד ללכת אל האופק המתוק על אף כל הצללים האורבים בדרך."
  • "אם רק נשחרר את כל האחיזות נוכל שוב לפרוש כנפיים."
  • "בכל פעם כשנביט מעבר לשיגרת חיינו, נבחין פתאום שהמקום שאנו דורכים עליו קדוש. ונראה מחדש את כל אשר סביבנו נבין פתאום - הגיע היום ובעצם עם נדוש קדוש...."
  • "איך יכולנו לשכוח מי אנו ומאין באנו, ושעוד ניתן לנו להגביה עוף."
  • "הלא מכל נפילותינו – היינו עולים, ומעומק עומקי התהומות – אל שמיים ממריאים."
  • "אם רק נסתכל אחורה, נראה שהדבר שבורחים מפניו זה רק עלה הנידף ברוח."
  • "לא לשווא הדרך הובילה לכאן, לא לחינם נמצאו בנו הכוחות ללכת בה לכל אורכה. ואולי היה עלינו לחצות את כל העולם, רק בכדי לזכות לגלות את מה שנסתר הרחק אי שם - בליבנו פנימה."
  • "אף על פי חשכת הלילה וצינתו, לא ייחדל מבוע מזרימתו."
  • "מעיין חיים כרחם אמי יעטוף, וייטע בי שוב את הכח לעורר את האור הגדול שחבוי בתוכי."
  • "עיני עיני יורדה מים, חסום מכל עבר אך עודני מבקש מעבר."
  • "את צערך אני חש, הן גם על רוחות הסערה נשבו. את שביקשת אף אני בקשתי בכל מאודי, למצוא את מקומי – ואין."
  • "לקבל באהבה את המקום בו אנו נמצאים, ולהודות על כל הדרכים שבהן עוברים החיים שלנו. לא זה לא לשווא מה שעובר עלינו, בא ללמד אותנו, להשליך את כל הדאגות, את שהיה ועתיד להיות, ולהתחיל לחיות."
  • "עדרים עדרים חולפים על פניי, וכל אחד מחזיק באמת בכל כוחו בעוד שהיא בכלל נעדרת. ורק השה האובד שנותר לבדו ללא עדר ללא טיפת אמת עומד ובוכה וקורא לרועה שיוביל וינחה אל משכנותיו."
  • "טעות הייתה בידך עת חשבת לצערך שלדרכים יצאת לבדך. כשעזבת את ביתי נטשתיו גם אני. כיסיתי פניי וגנזתי אורי בכדי שאהיה איתך ואיש לא יוכל לראותי."
  • "לקדם בברכה את היום שבא אלינו, נושא עמו את כל מתנות הוויתנו."
  • "הן גם עכשיו הסיפור שלנו נכתב. מתחבר מרגע לרגע, צעד אחר צעד, תו לתו."
  • "אור חדש מציף את עינינו פותח לרווחה את כל שערי הלב."
  • "ביקשנו למלאות חסרונה. קראנו אליה, לחשנו את שמה, ובסתר ליבנו בכינו עמה."
  • "אל תעשי שקר בנפשך לחשוב שכל זה היה לשווא. הלא כל דמעה וכל דיבור נחשב, כל זכויותייך שמורות בבית גנזי המלך, יחד כולן יהיו לך כתר – נזר לראשך."
  • "גם כשכוחנו נגמר והשקט של נפשנו מופר, ושוב המשך הדרך מעינינו נסתר – הכלל והעיקר... שלא נתפחד כלל, שלא נתפחד."
  • "הנה בכל יום מתחדשות לקראתנו דרכי הנעם, נתיבות נשכחות של שלום מתגלות עכשיו בפנים."
  • "במקום כל גאיות הצלמוות נתהלך בארצות החיים. נאמין כי נדבר את אשר על ליבנו."
  • "וכל שברי המילים יתחברו לתפילות, יהיו לשירים ישיבו לנו כוחות – נפשנו להחיות, שחוק פינו למלאת, יחזקו ויאמצו לבבות."
  • "נבקשה את אהבתנו, בארץ לא זרועה נמשיך ללכת. ובכוח זיכרון אחד ישן לעבור כל מדבריות נפשנו."
  • "ואם ניוותר לבד בחשכת לילה – רק להחזיק מעמד עד עלות השחר."
  • "גם אם נדמה שהרמנו ידיים, עמוק בתוכנו מעולם לא אמרנו נואש. אפילו יוסיף הכול להיות מעורפל בינתיים לא ימנע מאיתנו לקום ולהתחיל מחדש."
  • "כחרס הנשבר לא אדע איך אשא פני אל המחר ומהיכן אמצא תקווה."
  • "כחציר יבש בסערה, לכל עבר מתפזרות מחשבותיי וכציץ נובל מרגיש כיצד נטשוני כוחותיי."
  • "מתבונן על ימי שכמו חולפים מעליי כצל עובר וכענן כלה. חש ברוח הנושבת, איך שהיא בדרכה הופכת הרים של חול ואפר לאבק פורח, כן יש בי חלום לעוף חופשי מכל החסימות שבתוכי, ולזכות שוב פשוט להיות שמח בחלקי."
  • "קמעא קמעא, כמעט כמעט – ובכל יום עוד קצת. מתקרב, מסתתר, מתכסה, מתבהר, ושוב קם מעפר – ומתנער. קמעא קמעא, מעט מעט - מופיע פתאום ונמלט. לרגע זוהר, לפתע קודר, אך גם כשדועך - עדיין בוער."
  • "ואף על פי חשכת הלילה וצינתו, לא ייחדל מבוע מזרימתו."
  • "מתוך התהומות עולות דמעות וממיסות את השכבות שכיסו את עיניי, שפתיי וליבי, ובשארית כוחותיי אתייצב בראש ההר ואשא את קולי."
  • "כי בהיסח דעתנו עוד מעגל יאוש נפרץ, יוצאת איילת השחר לקראת אהובה אשר אליה בא. מכשולים אותם אמרנו: 'לעולם לא נעבור', נעלמו כלא היו – מתוך החושך בוקע אור."
  • "כבר עומדות רגלינו על הפסגות של ההרים אשר עד לא מזמן ניצבנו מולם תוהים ומשתאים, עכשיו כשאנו כה קרובים – היינו כחולמים."
  • "עודנו ניצבים עייפים ושבורים, לנוכח מציאות שטופחת על פנינו."
  • "כמה קל להיכנע ואל תוך היאוש לשקוע – למשמע צחוק האנשים ולעג ההמון."
  • "והאם שוב נמצא את המקום ונלון שם כשתיפנה מעלינו השמש, העוד נחלום חלומות ונוסיף לטפס סולמות ולרדת – והנה אנחנו מוצבים ארצה, אך כל שוועתנו מגיע השמימה."

על אלוהים[עריכה]

  • "הגיע הזמן להאמין שריבון העולמים נותן לנו חירות לחיות את החיים הכי יפים. אולי סוף סוף נבין שכולנו חופשיים וזה רק אנחנו המשעבדים את עצמנו."
  • "כל העולם כולו ארמונו של מלך. וכל אחד יודע שבתוך ארמון רק רצון המלך נעשה, ברח לך אליו יסתירך בסכה, יסתירך בסתר אהלו, תחזה בנעם פניו ותבקר בהיכלו."
  • "הוי אבא אני לא רוצה דבר, זה לא העיקר. רוצה רק דבר אחד, רוצה לשיר לך מי אל כמוך ומי כמוך באלים."
  • "ואני מופקר כמדבר, לא יודע בין שמאלי לימיני. שלח אורך ואמיתך – המה ינחוני."
  • "אם אתה רועי דבר לא יחסר לי, אם אתה מנהיג אותי על מי מנוחות תנהלני."

על האמונה[עריכה]

  • "אם תחנה עליך מחנה רק שלא ירא לבך, ואפילו אם תקום עליך מלחמה זאת תהיה האמונה שלך."
  • "אשא קולי אל השמיים, מלבד התפילה לא נותר לי דבר. אולי אמצא מנוחה לנפשי, רפואה לליבי הנשבר."
  • "כל הדרכים החסומות ייפתחו לפנינו, עוד ייפלו מסכי הברזל הסוגרים על לבנו, גם הים הגדול הזה יכול הוא להיבקע, אם רק נאמין."
  • "ולמרות שאין מי שיבין באמת מה נותר עוד לעשות, לא הפסקנו לרצות. וישנם רגעים שכל מה שנשאר זו רק אמונה בלילות – אמונה בלילות."