זאב בנימין בגין
(הופנה מהדף בני בגין)
.jpg)
זאב בנימין (בני) בגין (נולד ב־1 במרץ 1943), הוא פוליטיקאי לשעבר שכיהן כחבר הכנסת מטעם תקווה חדשה ומטעם הליכוד, כשר המדע וחבר הקבינט המדיני־ביטחוני, גאולוג במקצועו. בנו של מנחם בגין.
- "בשנים האחרונות ובייחוד בשנה האחרונה, אנחנו עדים לתופעה מוזרה ומסוכנת, דווקא מן הממשלה יוצאות התקפות חריפות, גסות, נגד מוסדות השלטון המרכזיים במדינת ישראל, המוסדות הממלכתיים שלנו. את התופעה הזו צריך להפסיק. הדרך להפסיק אותה היא באמצעות החלפת הממשלה." ~ 21 בינואר 2021 (מקור)
- "זו אינה ההחלטה שציפיתי לה מהליכוד... לאומיות יסודה באהבה: אהבת העם, המולדת, תרבות העם ומסורתו. לעומת זאת, שורשה של הלאומנות בשנאה, בשנאת הזר והשונה." ~ עם אישור חוק הלאום בכנסת, יולי 2018.
- "בעל המאה הוא בעל הדעה, אך בעל המחשב הוא בעל התוצאה." ~ (עמית סגל, "בפרשת הזיופים בליכוד", באתר מאקו, 11 בפברואר 2019)
- "הוא (מנחם בגין) לא איתנו יותר מ־20 שנה. הוא אינו איש ציבור יותר מ־30 שנה. כך שבמבט ראשון זה נראה מוזר. אבל יש לנו תשובה מדוע זה קורה. מנחם בגין הוא הנפקד הנוכח ביותר בציבוריות הישראלית בעשרים השנים האחרונות. זה מדהים עד כמה בכל שבוע, ולעתים פעמיים בשבוע, שמו נזכר, נתלים בו, נתלים בתורתו, מביאים ממנו ראיות לכיוון זה או הפוך. נו ויש גם כאלה שדואגים לרווחתו והופכים אותו בקברו לצד אחד, ויום למחרת לצד שני (אריה דרעי, יאיר לפיד, חבר הכנסת יעקב אשר(וצ) הם רק אחדים ממי שהשתמשו בביטוי הזה בשנה האחרונה, א"כ) הם הכול יודעים. השיח הזה מרתק. אני לא אפוטרופוס על המוניטין של מנחם בגין. הוא לא הסמיך אותי להיות נציגו עלי אדמות. איני עוסק בכך, אבל מבחינה פוליטית־חברתית העובדה הזו מרתקת ואיני בטוח שיש עוד תופעה כזו. אני כן בטוח שהוא הותיר אחריו מורשת נפלאה. אתן לך דוגמה – חוברת שיצאה לאור זה עתה ממרכז בגין כוללת מובאות מ־200 מאמרים ונאומים שלו בנושא החירות. הוא הגה בנושא הזה מגיל צעיר מאוד, למד ולימד אותו, וכפי שאמרו לי עורכי החוברת, יש עוד 500 מאמרים שלא נמצא להם מקום. אתה מכיר אנשי ציבור רבים בישראל מאז קום המדינה שניתן להוציא חוברת כזו על סמך הכתבים שלהם? וניתן להוסיף שאיש לא כתב את המאמרים עבורו. לא היה לו כותב נאומים. האיש לעתים קרובות היה נואם נאום ארוך עם ראשי פרקים מתוך פתק. לכן, מכיוון ששאלת ולמרות שאיני נוהג כך, אוסיף משהו אישי. גדלתי בביתו של מנחם בגין ולכן אישיותו ודבריו היו לגביי מובנים מאליהם. כשבגרתי, ויש אומרים זקנתי, אני רואה שעמדותיו, דבריו והגותו, אינם מובנים מאליהם. וככל שאני מתבגר אני רואה עד כמה היה אדם מיוחד. לפעמים מתלוננים, 'למה אין לנו כיום כאלה מנהיגים'. תשובתי שהתלונה אינה מוצדקת. יש אנשים שמופיעים בהיסטוריה באופן די נדיר. הוא לא היה היחיד בדור המהפכה הציונית. הוא והם עמסו על כתפיהם אחריות אדירה והצליחו הצלחה נפלאה. הם היו אנשים משכמם ומעלה בתקופה מיוחדת. אבל בעולם נורמלי ההנהגה לאו בהכרח בנויה מאנשים שהם יוצאים מן הכלל." ~ על אביו מנחם בגין (אריאל כהנא, בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה", באתר nrg, 6 בפברואר 2015)
- "מי שהעריך כי אתפטר – צריך להיות טמבל לא קטן ואיננו מכיר בחשיבותה של הכנסת ופעילותה ואיננו מכיר את הדרך שבה אני עובד. אין לי כוונה להתפטר מהכנסת. אדוני ראש הממשלה, כמעט הבהלת אותי ביום שישי כאשר קראתי את הדברים הנאים שפרסמת בפוסט. דברי השבח. אני לרגע חשבתי שאני רואה את ההספד של עצמי אבל התעשתתי וצבטתי את עצמי ואמרתי עוד אבינו חי והתקדמתי ושלחתי ללשכתך את מכתב ההתפטרות מן הממשלה. רק לקראת הצהריים, לאחר שביום שישי בבוקר ביקשת שאתן לך שהות של שעות אחדות והודעת לי שלא צלח בידך. אני מבקש להביא לידיעת חברי הסיעה את נוסח המכתב ששלחתי. והוא קצר. אדוני ראש הממשלה, בהתאם לפנייתך ובהתאם לסעיף 22א בחוק יסוד מן הממשלה אני מודיע על התפטרותי מן הממשלה. אני שומע וקורא ביממה האחרונה הערכה או שמועה על פיה אני מתעתד להתפטר מן הכנסת. אין לי דווקא כוונה כזאת, מי שמעריך כך - צריך להיות טמבל לא קטן ואיננו מכיר בחשיבותה של הכנסת ופעילותה ואיננו מכיר את הדרך שבה אני עובד. יש לי שדה פעולה ציבורי להתגדר בו שבו אני עושה כמיטב יכולתי. לפני שנים רבות הכרתי אדם אחד, דמות די מעניינת, שבמשך 29 שנים אמר בדבקות ובכנות שחבר הכנסת יכול לשרת את העם גם באופוזיציה, ואם אפשר למלא אחר דבריו של אבי ומורי, אני חושב שחבר הכנסת יכול לשרת את הציבור גם מספסלי הקואליציה. לכן, ברוח זאת, פניתי ליו"ר הסיעה לצחי הנגבי, שעוסק בשיבוצים ובקשתי להשתבץ בוועדות חוק חוקה ומשפט, ועדת הפנים ומעמד האישה" ~ בני בגין מגיב להתפטרותו מן הממשלה כשבועיים לאחר שקמה (בנדר א., "בגין: אין לי כוונה להתפטר מהכנסת, אשרת מספסלי הקואליציה", אתר מעריב, תאריך 1.6.2015)
- "נקודת המוצא שלי היא העובדה הידועה שיהודה ושומרון הם חלק מארץ ישראל, הם ערש התרבות שלנו וזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, בכלל זה יהודה ושומרון, בלתי ניתנת לערעור. אבל אין להסתפק בתיאוריה, אלא יש ליישם את הזכות הזו הלכה למעשה. חייבים לאפשר ליהודים לשבת ולהקים שם יישובים. הדבר הזה קורה לנגד עינינו ב־40 השנים האחרונות וברוך השם ישנם 400 אלף יהודים, מהם כמאה אלף על שדרת ההר. הדבר הזה מקיים את הזכות ושומר על ביטחונה של מדינת ישראל." ~ על הזכות להחזיק ולהתיישב ביהודה ושומרון (אריאל כהנא, בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה", באתר nrg, 6 בפברואר 2015)
- "ההתיישבות צריכה להיות חזקה ומושרשת לאורך זמן. בעבר, היו לעתים אנשים וממשלות שחשבו להעלים עין (מההיבטים המשפטיים, א"כ). הם שחשבו שיש להתיישב דווקא על גבעה מסוימת, בלי לשים לב לתנאים הסביבתיים. כלומר בלי להתחשב בשאלה האם אלה אדמות מדינה, שאינן רשומות כפרטיות. ושנית, האם העלייה לקרקע מוסדרת כחלק מתכנון כולל. מכיוון שהייתה התעלמות מהתנאים הבסיסיים האלה – התנאי הראשון הוא הקשה יותר לטיפול – נוצרו לעתים אי הבנות והתנגשות בלתי נמנעת עם המציאות. על פי הבנתי, חלקי היישובים שהוקמו בדרך זו, לא רק שאינם תורמים ליציבות ההתיישבות, אלא פוגמים בה. בסופו של דבר אין כאן אחיזה איתנה לאורך זמן. הרי איננו רוצים להיות במצב שבו ייאמר על הבניין 'שווא עמלו בוניו בו'. לכן הדברים צריכים להיות מוסדרים, ויש לנו די ראיות מיישובים שישבו סדורים על אדמתם, ובג"ץ דחה את העתירות לגביהם. לכן, זו לא רק הדרך הנאותה, אלא הדרך היחידה להביא לכך שהתיישבות הזו שלנו, שחשיבותה למדינת ישראל אדירה, תשב לבטח. מבחינתי זה היה אל"ף בי"ת." ~ על חשיבות הסדרת כל התיישבות באופן חוקי (אריאל כהנא, בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה", באתר nrg, 6 בפברואר 2015)
- "עבדתי עם ראש הממשלה בחברות, מתוך אמון. הוא סייע מאוד לחיזוק ההתיישבות. ישבתי איתו ועם חברים אחרים והם נוכחו לדעת עד כמה הוא שקול וקשוב לחברי הצוות המתכנסים, לחברי ממשלה, לפקידים, צוות גדול או מצומצם, הוא יכול לשבת בסבלנות אדירה, זמן ארוך מאוד, שעה שעתיים ושלוש, ולהקשיב. אחר כך הוא מסכם את הדיון. לפעמים הדיון ארוך והוא מאוד ער. התפעלתי מיכולתו לדלג מדיון לדיון ומנושא לנושא, ללא כל קושי. הדיון הראשון חברתי, ואחר כך ביטחוני, וכלכלי, ושוב מדיני. התמצאות מפורטת בכל הנושאים. למשל, על רקע ההתפטרות של שאבאס(וצ) מן הוועדה בראשותו השבוע, אני נזכר שהייתי סגור איתו בחדר כמעט שלושה ימים. שעות ארוכות ישב וריכז את המאמץ לסיכול ההחלטה לגבי דו"ח גולדסטון. ישבנו בחדר הקבינט הסמוך ללשכתו, ישבנו שעות ארוכות מבוקר עד ערב, ואולי אחר כך בגלל הפרשי השעות עם חלקים אחרים בעולם. הוא הניע, והזיז, ויזם, וחקר, ובדק, ושאל, ניסה להשיג כל קשר לממשלות גדולות וקטנות ברחבי בעולם כדי להגיע לכך שתסוכל החלטה הנוגדת את עמדת ישראל בעניין דו"ח גולדסטון. זו רק דוגמה אחת, ויש עוד אחרות. כדי לראות זאת צריך להיות בממשלה עם בנימין נתניהו שנתיים שלוש וארבע במעגלים הכי סגורים. צריך להיות איתו במעגלים הכי סגורים, כי אלה דברים שאי אפשר לשדר ולהראות. צריך לראות אותו, ערני, קשוב, סבלני, מסכם סיכום קונצנזואלי ככל האפשר. ויש גם כאלה הדואגים שזה לא יקרה." ~ על בנימין נתניהו כראש ממשלה (אריאל כהנא, בני בגין: "ממשלה עם הרצוג ולבני? זה לא יקרה", באתר nrg, 6 בפברואר 2015)
- "אני נותן שלוש דוגמאות לדמוקרטיות במזרח התיכון: טורקיה, לבנון ועיראק. באופן פרדוקסלי, כל השלוש יותר משוכללות מהדמוקרטיה הישראלית, כי יש להן חוקה. לשלושתן יש פרלמנט נבחר, מערכת משפט, בחירות המתקיימות בעיתן, קיימת אופוזיציה ומתבצעים שם חילופי שלטון. אז בוא נבחן אותן: בטורקיה הדמוקרטיה ותיקה. והנה, בשנת 2002 עלתה לשלטון מפלגת הפיתוח והצדק, מתוך בחירה של העם. הם מזוהים עם הציר האיסלאמי הרדיקלי של איראן וסוריה. לפני כמה חודשים טורקיה התריסה נגד ארצות הברית והצביעה במועצת הביטחון נגד סנקציות על איראן. גול(וצ) נפגש עם אחמדינג'אד והצהיר שם על רצונו להוביל לחורבן מדינת ישראל. בלבנון, דמוקרטיה ותיקה גם שם, אדם תמים יכול היה לומר שמה שהתרחש בלבנון הוא עוד משבר קואליציוני שבמהלכו סיעה פרשה מהממשלה, איבדה את הרוב ונבחר מועמד אחר. יצליח או לא, לא יודעים. כמו בבלגיה, כמו בהולנד, כמו באיטליה. זאת דמוקרטיה, שמלבד המציאות שיש שם השפעה מכרעת של סוריה ואיראן, יש בה שני צבאות: צבא המדינה ובנוסף צבא יותר חזק של ארגון טרור שנתמך על ידי סוריה ואיראן ומחזיק 50 אלף רקטות וטילים המכוונים רק כלפי ישראל. במה הדמוקרטיה הזאת מועילה לשלום במזרח התיכון? בעיראק, דמוקרטיה צעירה, היו בחירות במועדן, אחרי משא ומתן קואליציוני ארוך. גם שם יש חוקה ופרלמנט. כוננה ממשלה, עם רוב ומיעוט. אלא שהתבוננות נוספת מגלה כי מרכיב חשוב בממשלה הזאת הוא מוקתדא א-סאדר, שבמהלך המו"מ הקואליציוני חיזרו אחריו שתי המפלגות הגדולות. הוא האיסלאם הקיצוני שנזקק לפני שנים אחדות לפעולות טרור. לבסוף כוננה בעיראק ממשלה בזכות הסכם של חלוקת ההשפעה בין סוריה לאיראן. לרגע זה היה נראה כמו התגשמות החלום: זרקו את העריץ ויש דמוקרטיה. אך זוהי רק משאלת לב והתעלמות ממציאות קיימת. למעשה חילקו את השליטה בין הקיצוניים. הגורמים הרדיקליים האיסלאמיים יותר נחושים ויותר מאורגנים. לנחישות ולארגון יש משמעות, במיוחד כאשר לכוחות השולטים יש גם נכונות להשתמש באמצעים ברוטליים ללא הבחנה גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. בעקבות המהפכות בעולם הערבי – כולם שמחים. הדמוקרטיות המערביות שמחות ומפללות שגם במדינות הללו תצמח דמוקרטיה. אבל גם באיראן ובסוריה שמחים. המסקנה היא שמישהו מהשניים טועה. אני חושש שהמפסיד הוא לא הציר הרדיקלי. מה הן דמוקרטיות במזרח התיכון – אנו יכולים לראות לנגד עינינו. ביצעו כאן ניסויי מעבדה בדמוקרטיות באזור שסביבנו. זה היה ניסוי מרחיק לכת שמוביל רק למסקנה אחת: שעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות האחרונים היא שקולה ונכונה. יסודה בזהירות ובהדגשת הצורך ביציבות." ~ מנתח את הדמוקרטיות הערביות במזרח התיכון בעקבות אירועי האביב הערבי בשנת 2011 (שלמה צנזה, "השמחה על עליית הדמוקרטיות במזרח התיכון מוקדמת מדי", באתר ישראל היום, 4 במרץ 2011)
- "איש ציבור ללא ציבור." ~ על עצמו כמייסד מפלגת "חרות - התנועה הלאומית" לאחר נחלת כישלון בבחירות לכנסת החמש עשרה בשנת 1999 (מתי גולן, בני בגין סיפור עצוב, באתר גלובס, 10 במרץ 2015)
נאמר עליו
[עריכה]- "אני מאוד מעריך ומוקיר את בני בגין והערכה כלפיו חוצה דעות ומפלגות. עובדה זו מסבירה מדוע חיזר אחריו ביבי כדי ששמו יתנוסס ברשימת הליכוד לכנסת ה-20, אך באותה נשימה אין לנו תשובה מדוע, פעם אחר פעם, ביבי מוצא לנכון לעשות לבגין זובור פומבי, ומדוע בגין נענה לכך בכל פעם מחדש בשמחה וחדווה? מעניין למה חשב בגין שדווקא הפעם ישנה ביבי את עורו וינהג כאדם מהיישוב, שמילתו אמורה להיות מילה? הרי בגין איש יודע ספר, ואין לי ספק שבניסונו המר הוא יודע ומכיר את הכתוב בספר ירמיהו י"ג, כ"ג – 'היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו'. אין בי שום שמחה לאיד, לא כלפי נתניהו ובוודאי שלא כלפי בגין, אבל אין ספק שאפשר להכתיר את היום הזה כיום המבוכה והבושה." ~ איתן כבל על התפטרותו של בני בגין כשבועיים לאחר השבעת הממשלה החדשה (עמוד הפייסבוק של איתן כבל, תאריך 31.5.2015)
- "בתמונה שמשותפת ברשתות החברתיות מצולם השר בני בגין, אשר תועד אתמול נוסע כאחד האדם ברכבת הקלה בירושלים, לאחר שסיים לערוך קניות בשוק מחנה יהודה, ללא עוזר פרלמנטרי, ללא נהג, ללא רכב שרד, כאחד האדם. יש מקום לבקר את ראש הממשלה על כך שמינה את השר בני בגין כשר ללא תיק וללא הגדרת סמכויות ולא איפשר לו לקבל משרד שיקנה לו כלים יותר משמעותיים לתרום מניסיונו העשיר וכישוריו לטובת הציבור בישראל ואפשר ובהחלט אפשר גם לבקר את השר בגין כי הסכים לקבל על עצמו מינוי כזה. אבל אי אפשר להישאר אדישים מול העובדה כי בניגוד למקרים נפוצים, נפוצים מדי, בפוליטיקה שלנו, נדמה כי בני בגין נותר סמל חריג לענווה וטוהר מידות מקרב הנבחרים שלנו וטוב יעשה ראש הממשלה, אם ימצא את הדרך להעביר תיק הולם וראוי לשר בגין ולכישוריו." ~ התנועה לאיכות השלטון ("התנועה לאיכות השלטון - ארגון חוץ ממשלתי", תאריך 22.5.2015)
- "מי הוא שיטיף לי מוסר? הבת שלו התאסלמה והבן שלו זורק אבנים בבילעין על חיילי צה"ל." ~ הצל בתגובה לביקורת שהביע בגין על הצטרפותו לליכוד, אוגוסט 2016 (מקור). בתגובה אמרה רות, רעייתו של בני בגין, שזו:'אגדה או קשקוש'."
