וירג'יניה וולף
וירג'יניה וולף (באנגלית: Virginia Woolf, במקור: אדליין וירג'יניה סטיבן) (25 בינואר 1882 - 28 במרץ 1941), סופרת בריטית.
אמרותיה
[עריכה]- "רק חיים דמיוניים הם חיים נלהבים."
- "העיניים של אחרים הם בתי הכלא שלנו."
- "ללא מזון, לא ניתן לחשוב, לאהוב ולישון."
- "אתה לא יכול למצוא שלווה על ידי הימנעות מהחיים."
- "ישנם אנשים בעלי כשרונות אמיתיים; הבעיה היא לגלותם."
- "מה שחשוב הוא להשתחרר, לגלות את ממדינו הנכונים ולסרב לכבלים."
- "חשבתי כמה זה לא נעים להיות נעול בחוץ, וחשבתי שזה גרוע יותר, אולי להיות נעול בפנים."
- "לכל אדם יש עבר חתום בתוכו, כמו דפי ספר עתיק שהוא יודע בעל־פה, שחבריו מסוגלים לראות את כותרתו בלבד."
מתוך ספריה
[עריכה]גברת דאלווי (1925)
[עריכה]- "קיימת בדידות, אפילו בין אישה וגבר; נבכי הנפש שעלינו לכבד."
אל המגדלור (1927)
[עריכה] |
דף ציטוטים מורחב – אל המגדלור |
- "מסע הדורש, יותר מכול, אומץ, אמת וכוח עמידה."
- "האם אין אנו מקלקלים את הדברים כשאנו מנסים להביעם?"
- "מעולם לא שינה מילה לא נעימה כדי לרצות או לענג מישהו עלי אדמות."
אורלנדו (1928)
[עריכה]- "החיים הם חלום; מה שהורג זו היקיצה."
- "כל סודות נפשו של סופר, כל התנסותו, כל תכונותיו מטביעים את חותמם על יצירתו."
- "בגדים משנים את איך שאנחנו מסתכלים על העולם ואת איך שהעולם מסתכל עלינו."
חדר משלך (1929)
[עריכה]- "אינך יכולה לחשוב כהלכה, לאהוב כהלכה, לישון כהלכה, אם לא אכלת כהלכה. הלהבה בעמוד השדרה אינה נדלקת בהשפעת בשר בקר ושזיפים."
פלאש (1933)
[עריכה]- "כעת ידע פלאש את מה שבני אדם אינם יכולים לדעת מעולם - אהבה טהורה, אהבה פשוטה, אהבה שלמה; אהבה שאינה גוררת אחריה שום שובל של דאגה; שאין בה בושה; שאין בה חרטה; אהבה שבאה, שנעלמת, כשם שדבורה על פרח באה ונעלמת. היום הפרח הוא ורד, מחר שושן; רגע הוא דרדר הבר על הגבעות, רגע הסחלב הנפוח והמרהיב שבחממה." ~ הוצאת ידיעות ספרים, תירגמה ליה נירגד, 2010.
- "אבל למכור את פלאש, הרי זה משהו שלא יעלה על הדעת. הוא היה מן הסוג הנדיר של הדברים שאין אתה יכול לזווגם עם כסף. כלום לא היהמסוג הדברים הנדירים עוד יותר, אותם שנעשים, כיוון שהם מסמלים מה שהוא רוחני, מה שהוא מעבר למחיר, אות הולם לידידות שאינה תלויה בדבר; אפשר להגישם ברוח זו לידידה, אם שיחק לך מזלך ויש לך אחת כזאת." ~ הוצאת דביר, תירגם חנוך קלעי, 1973, עמוד 19.
- "לאחר שהודינו איפוא כי אין הדבר בכוחנו, יכולים אנו רק לציין כי לגבי פלאש היתה איטליה, בשנות-חייו אלה, המלאות, החופשיות והמאושרות ביותר, בעיקר רצף של ריחות. האהבה, יש להניח, איבדה מעט-מעט את קסמה. הריח נשאר." ~ הוצאת דביר, תירגם חנוך קלעי, 1973, עמוד 96.
- "הוא רץ, אץ-שטף; עורו הבהיק; עיניו נוצצו. הוא היה עתה ידיד לכל העולם ומלואו. כל הכלבים היו אחיו. בעולם חדש זה לא היה לו צורך בשרשרת; לא היה לו צורך בחסות. אם איחר מר בראונינג לצאת לטיול – הוא ופלאש היו עתה ידידים קרובים ביותר – היה פלאש מזרזו. הוא 'מתייצב לפניו ונובח בקול נגיד ומצווה', העירה מיסיס בראונינג ברוגז-מה – כי יחסיה עם פלאש היו עכשיו רגשיים פחות מכפי שהיו בימים משכבר." ~ הוצאת דביר, תירגם חנוך קלעי, 1973, עמוד 87.
- "היתה זו בעיני פלאש דרך בלתי-נעימה ביותר לבילוי ערב שקט. מוטב לו לאדם לשבת ולקרוא בספרו." ~ ביקורת שמתח פלאש על שגעונה של גבירתו לכדורי בדולח ומיסטיק. הוצאת דביר, תירגם חנוך קלעי, 1973, עמודים 110-111.
יומנו של סופר
[עריכה]- "הכתיבה היא התענוג האמיתי; העובדה שאנשים קוראים את ספרך גורמת להנאה שטחית בלבד."
על המחלה
[עריכה]- "בחובו של כל אדם קיימים יערות בתולים, מרחבים מושלגים שעליהם ציפור לא תוכל להטביע את חותמה."
