זאב ז'בוטינסקי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי (18 באוקטובר 1880 - 4 באוגוסט 1940), מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם מפורסם. ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה. מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מצביא האצ"ל ונשיא הצה"ר. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה.

כללי[עריכה]

  • "אספו ברזל, המליכו מלך ולימדו לצחוק." ~ שמשון
  • "כל אדם מוכרח להיות מלך בין מלכים. אם לאו – אין החיים כדאיים."
  • "אין בכוחו של אדם לעקור מתוך ליבו את התקווה לעתיד טוב יותר."
  • "הגאון אינו דרוש אלא בשביל הצעד הראשון."
  • "מלאכתי מלאכת אחד הבנאים השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל."
  • "התואר 'מהפיכה' הולם אך ורק את ההתקוממות המשחררת."
  • "כל מלחמה אינה אלא מעשה רצח של אחים על ידי אחים."
  • "אין זכות לציבור המסגל את מסילתו לטעמי 'מנהיגיו', במקום לקבוע את מסילתו ולהתאים אליה את בחירת השמשים."
  • "הסגולה היפה ביותר של המין האנושי הוא דווקא הכישרון הזה, להביא לידי הרמוניה את אישיותו שלו עם אישיותם של אחרים, לשם מטרה משותפת."
  • "שני חלקים בלבי, שני שערים בו. האחד הוא לעמי; השני לתרבות, לספרות, לעט."
  • "אין לך שום ניצחון של הצדק על הרשע, אשר ניתן לנושאי דגלו ללא רצח, מרמה ופשרות, כלומר: גם למען הצדק נאלצו הבריות להכתים את ידיהם באמצעים הרחוקים מאוד מאתיקה."
  • "רעה היא מלחמה, רעה ומאוסה, אבל האנשים במלחמה יפים לעתים יותר מאשר בחיי יום־יום."
  • "נוער טוב מזה לא ראתה עוד התולדה העולמית." ~ על הנוער העברי
  • "בשביל לרחוץ מעל גופנו ונשמתנו את אבק הגלות, את עקבות הסבילות בת שנות אלפיים, נזדקק לזמן ולמים רבים."
  • "אם נחוצה לזה קנאות – תחי הקנאות."
  • "העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול, מלא שעשועים שונים: עושר, כבוד, בריאות, חיים. יש ללמוד מן הילדים: נתקלקל צעצוע אחד, בכית רגע, ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה."
  • "ההתפתחות הטבעית של המשק העולמי יש בה מגמת ברזל בלתי מנוצחת – להפחית את ערכו היצרני של פרוליטריון השרירים ולהגדיל את ערכם של הרוח והמוח."
  • "העולם מתחלק לשני סוגי עמים: אלה הרוצים לגרש את היהודים ואלה שאינם רוצים לקבלם. נחדל לחשוב את יהדותנו למשא כבד ונלמד להוקיר אותה."
  • "הקנאה היא הראשון לגורמי המהפכה, ביתר דיוק הגורם היחידי."
  • "חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו."
  • "קשה – זאת אומרת אפשר."
  • "כי שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש, למען ההוד הנסתר." ~ מתוך שיר בית"ר
  • "האיש המהלך ברחוב – יש לו זכות לחיות רק משום ורק במידה שהוא מכיר בזכותי שלי לחיות; ואולם, אם יש בדעתו להרגני, אין לו שום זכות קיום, וכלל זה חל גם על עמים."
  • "ואם העניין צודק הוא – הרי על הצדק לנצח, מבלי שיושם לב להסכמתו או אי־הסכמתו של מישהו. ואם יוסף, או שמעון, או איוואן, או אחמד רוצים למנוע את נצחונו של העניין הצודק, מכיוון שאין הדבר נוח בשבילם, הרי חובה היא למנוע בעדם שהפרעותיהם תוכתרנה בהצלחה; ואם ברצונם להשיג את מבוקשם על ידי שימוש באלימות, יש להשתמש בכוח הביצוע הממלכתי ובהגנה עצמית, כדי לסכל את מזימתם. זהו מוסר בכל חברה הגונה – ומוסר אחר איננו בנמצא." ~ המוסר של "קיר הברזל"
  • "רק פעם אחת בחיים חוצה את דרככם חזון, שכולו הוד וכולו יופי כחזון זה. תפשוהו – כי חזור לא יחזור אליכם עוד." ~ ניו יורק, 19 ביוני 1940
  • "מתחלפות התואנות של השנאה, מתחלף תוכן העוונות אשר יאשימו בהם את היהודים, אבל השנאה והבוז נצחיים הם."
  • "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל: זה ה'אני מאמין' שלי, זו מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם." ~ מתוך הספר "פליטונים", עמוד 40
  • "אם עבד, אם הלך – נוצרת בן מלך." ~ מתוך שיר בית"ר
  • "היצירה הלאומית־הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם, ואם לא לשם יצירה, אין לו לשם מה להתקיים."
  • "כל מובנו של הרוויזיוניזם, הרי הוא בעצם כך, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים." ~ "לאו והן", בספר "בסער", עמוד 152
  • "היחיד הוא היצירה העילאית של הטבע. היחיד הרי נוצר 'בצלם וכדמות אלוהים'."
  • "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי."
  • "היצירה הלאומית-הרוחנית היא תכלית קיומו של כל עם, ואם לא לשם יצירה - אין לו לשם מה להתקיים."
  • "אינני רוצה להאמין כי יש באנושות הבדלי דרגות. לעולם לא אעבוד יחד עם אנשים, המוכנים לשעבד את דעותיהם לדעותי. יצרתי לי את האשליה, שהעולם מורכב מנסיכים, ואינני רוצה לקפח את אמונתי ברעיון זה." ~ מתוך נאום בוועידת הצה"ר, ספר "נאומים", עמוד 153
  • "ואני ראיתי נוער, שיהיה נאיבי כטבע, כשירי הומרוס, כעשרת הדברות, ידע את הקושי אך גם להאמין ידע. להעיז שאיפה עד קץ, לשער השגות המגיעות עד קצה גבול האופק. כן מדינה עברית! כן ארץ שכולה שלנו! כן ארץ די רחבה כדי להכיל את כל אלה שיבואו אליה."
  • "אני מצייר לעצמי, שהדבר, שאנו מכנים אותו בשם 'הצרכים האלמנטריים' של אדם רגיל - אותו הדבר, שהיום הוא צריך להילחם עליו ולבקש פרנסה ולהרעיש עולמות, כשאינו מוצא פרנסה זו,- כולל חמישה דברים: אוכל, דירה, בגדים, האפשרות לחנך את הילדים והאפשרות להתרפא במקרה של מחלה. בעברית אפשר לסמן דבר זה בקיצור: מזון-מעון-מלבוש-מורה-מרפא: 'חמש פעמים מ'.ביחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג מסוייים על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה, על פי 'תרופתי', צריכה להיות: כל אדם, המודיע שהוא דורש את "חמש הממין", צריך לקבל אותן." ~ הגאולה הסוציאלית, המקור באידיש: דער מאמענט, וארשה, 1934
  • חי נפשי, לא ידעתי "למה". – "ככה": ואולי אין בירור לסודות הרצון שיעלה בדיוקה על אותה המלה: "ככה".
  • לא תדיר תחזורנה תקופות כאלה בתולדות העולם, תקופות שבהן יחרדו חרדת-תוחלת עמים רבים כעלם המצפה לביאת עלמתו. כזו היתה אירופה לפני שנת 1848, כזו בראשית המאה העשרים, אותה המאה הרמאית שהכזיבה כל-כך את תקוותינו.
  • אם ירשוני מלמעלה לבחור לי עם וגזע כרצוני, אענה: "אוֹלרייט, ישראל, אבל ספרדי". נתאהבתי בספרדים, ואולי דוקא באותן התכונות שלועג להן אחיהם האשכנזי: את "שטחיותם" אעדיף פי-שבע על העומק הבטלני שלנו; חביבה לי האינרציה שלהם מנטיתנו לרדוף אחרי כל הזיה חולפת.
  • למחרת מפּלה, תבדק ותבחן את עצמך – "אולי באמת, סוף-סוף, לא צדקת?" אם לא צדקת, רד מהבמה ושתוק. אך אם צדקת, – אז לא תאמין לעיניך: מפלה איננה מפלה, "לאו" אינו מענה, המתן כשעה והתחל מחדש.
  • "הראשונים האמיתיים- התגעגעו בנעוריהם אל עמוד-אש גדול, וראו אותו בהרצל ולכן נהרו אחריו. לימים הפך עמוד האש של הרצל לענן אפור, עניין משעמם בלי תנופה או תוכן, -ומטבע הדברים נחלקו הראשונים לשני סוגים: הראשונים לשעבר והראשונים הנצחיים. אצל אנשי הסוג הראשון דעך הרעב לתנופה ותוכן, ואילו בני הסוג השני נשארו כבנעוריהם- חדורי אותה כמיהה לעמוד-האש הגדול. איני רוצה לומר בזאת שהראשונים "טובים" והאחרונים "רעים". ... אני מודה, למשל, בכך, שאלה ההולכים אל הקומוניסטים, נמנים אף הם על סוג האנשים הכמהים לעמוד-האש הגדול, לא, חלילה במובן היהודי: מן הבחינה היהודית הם שייכים לסוג העבדים, סופגי המלכות ובולעי רוק, אך זהו עניין אחר. גם אצל מומרים יתכן אותו הבדל. כאשר נעשה יהודי לקומוניסט, הרי הוא יוצא לשמד תמורת אשליה של תבערת עולם. וכאשר יהודי בא אלינו, בפרט יהודי צעיר, הוא קם ומכריז בפני העולם כולו: "אני תובע משפט וצדק בעבורי, ואם לא אקבלהו- ייהפך כל העולם למדבר שממה. במקום בו אני מלך בין מלכים אחרים- שם תהיה הקידמה שרירה וקיימת. אך אם גורלי הוא, להיות מוצא מחוץ למסגרת- לא אכפת לי אם תעלו כולכם חיים באש. ואני עוד אסייע לדבר. אין גאולה לעולם- אם אין חלקי בה. בראשית ברא אלוהים את תביעתי. דבר זה- או שימצא חן בעיני הבריות או שלא ימצא חן, אך זוהי עמדה שלמענה ראוי להוסיף ולהתקיים, לסבול למענה ולהילחם עליה." ~ "הקדיש שלי", "המשקיף", 13.8.1940
  • "קנו משרוקיות וצפצפו על חוקי פלשתינה"

עברית[עריכה]

  • "עברית, עברית ועוד הפעם עברית."
  • "לריבוי האלמנט המזרחי בארץ עוד ערך זמני יוצא מהכלל; ריבויו יעזור להשלטה יותר מהירה של הלשון העברית בארצנו, אף כי רובם לא ידעו לדבר עברית בראשונה. סוד גלוי הוא בינינו, כי אחרי פתיחת שערי הארץ נוכרח להילחם מלחמה קשה על הגנת עמדת שפתנו: נגד לשונות לעז וגם נגד האידיש. כוחה של האידיש בגלות הצפונית מבוסס על הטענה, שהינה 'שפה מובנת לכול', או לכל הפחות 'מאמעלשון' ('לשון אמא') כללית החיה בפי הורינו אם לא בפינו אנחנו. כל זמן שיהיה האלמנט הספרדי והתימני חזק ומורגש ובולט בחיי ארצנו, אין מקום ואין יסוד לטענה זו על גדות הירדן." ~ יהודי המזרח, 1919

ציונות[עריכה]

  • "בוא יבוא היום ועמי גדול יהא ובן-חורין, וארץ-ישראל תזהר בכל צבעי הקשת של נופה הנהדר – בכוח זיעת אפיהם של בני-עמי. מלאכתי – מלאכת אחד הבנאים, השוקדים על הקמת מקדש חדש לאל יחיד ששמו – עם ישראל"
  • "הקשו נא לאיכר צרפתי קושיות על כך, האם צרפת היא ארצו, אם בדין הוא שתהיה מדינה בלתי תלויה, אם חייבים להגן עליה בעת סכנה ואם למטרה כזו צריך לשרת בצבא? הרי אלו הן אקסיומות, לא "בעיות". רק נכי הרוח הללו, בעלי הפסיכיקה הגלותית, עשו אותן ל"בעיות", שיש לחקור אותן ול"הוכיחן". האמנם חייבים ל"הוכיח" אוויר, אור, רעב, צמא? מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר: שלי היא. אני יודע זאת מיום בו ראיתי את אור העולם, כאן אני עומד – ובאסטה![1]"
  • "אם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם."
  • "בנשמת העם לא היתה המילה ציונות צעצוע של נחמה, אלא תמיד השאיפה להציל מיליונים ממצבם הטראגי."
  • "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן."
  • "אם ארצי קטנה ודלה- היא שלי מראשה ועד קיצה"
  • "זכותנו [על ארץ ישראל] היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך (במקור 'קפנדריא') לציון, וציון היא כולה שלנו!" ~ מתוך נאום
  • "המבקש לשרת את הציונות, אינו יכול שלא לפעול ולהיאבק עם הקומוניזם בכל צעד מצעדיו."
  • "אמונתנו בארץ ישראל אינה עניין שברגש עיוור, מיסטי למחצה, אלא מסקנה הנובעת מתוך חקירה בלתי משוחדת של מהות תולדותינו." ~ "ציונות וארץ ישראל", בספר כתבים ציוניים ראשונים, עמוד 129
  • "כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל; כל השאר אשר בנו - איננו עברי. ישראל וארץ ישראל - חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו. וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל" ~ 'ציונות וארץ ישראל', 1904

עדות[עריכה]

  • "האשכנזי יוצא מהגטו שבצפון מצויד חריפות והתמדה ומרץ יותר מאחיו בשאר עדות ישראל." ~ יהודי המזרח 1919
  • "יש, לפיכך, להיזהר פן תקבל ארצנו, אחרי פתיחת שעריה לעליה המונית אופי חדגוני של אשכנזיות. כמובן יהיו אשכנזים הרוב, אבל חובה לנו לעשות כל מה שביכולתנו כדי לחזק ולארגן את עליית יהודי המזרח לארצנו." ~ יהודי המזרח, 1919
  • "צריך לקבוע לנו דין: אין מוסד בלי ספרדי! כדי שבכל מקום ומקום, אם תרים לשון זרה את ראשה ותטען שהיא 'מובנה לכול' והיא 'שפת אמא' לכול, יהיה מי שיעמוד ויגיד: 'וטו'."


ערבים[עריכה]

  • "את מחברם של השורות האלה חושבים לאויבם של הערבים, למצדד גירושם מן הארץ [ירדן וישראל של ימינו] וכו'. אין זה אמת." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה
  • "גירושם של הערבים מארץ ישראל באיזו צורה שהיא נחשב בעיני לבלתי־אפשרי בהחלט; בארץ ישראל [ירדן וישראל של ימינו] יהיו תמיד שני עמים." ~ מתוך "קיר הברזל", הקדמה
  • "... ויסודה הוא שיווי־זכויות לעמים. ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי־זכויות זה ולא נעשה ניסיון לגירוש או לדיכוי." ~ על תכנית הלסינגפורס, מתוך "קיר הברזל", הקדמה
  • "הדרך היחידה להגיע להסכם היא קיר הברזל, כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו."
  • "ארץ ישראל מזה ומזה לירדן – שטחה מספיק בהחלט בשביל מיליון ערבים, בשביל מיליון נוסף של צאצאיהם... בשביל הרבה מיליונים יהודים – ובשביל השלום."
  • "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאיתנו, הם לא ימכרו תקווה זו בעד שום דברי נועם ושום הבטחות מפליגות."
  • "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה."
  • "הלשון העברית והלשון הערבית תהיינה שוֹות בזכויותיהן ובתוקפן החוקי.
שום חוק מדינה או מנשר, או פקודה; שום מטבע או שטר־כסף, או בול של המדינה; שום פרסום או רישום שהופקו על חשבון המדינה לא יהיו בעלי תוקף, אלא אם כן יוצאו באורח זהה הן בעברית והן בערבית" ~מתוך הצעת חוקה

נאמר עליו[עריכה]

  • "ז'בוטינסקי ראה בסבלות עמו, וחזה — מעין ירמיהו הנביא מודרני — את העתיד השחור המתקרב." -הרב מאיר כהנא.
  • "גדול המנהיגים הציוניים." - הרב מאיר כהנא.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ באיטלקית – הרף! די! מספיק!