זהו זה!

זהו זה! היא תוכנית בידור ישראלית בהפקת הטלוויזיה החינוכית, ששודרה בערוץ הראשון (עד 1995) ובערוץ 2 במסגרת של הזמן שהוקצה לטלוויזיה החינוכית בערוצים אלה וכן כתוכנית בידור מרכזית בזכיינית רשת. הסדרה שודרה בקביעות במשך 20 שנה בין השנים 1978-1998. התוכנית הוגשה ע"י דב גליקמן, אבי קושניר, שלמה בר אבא, מוני מושונוב, גידי גוב ועוד. בשנת 2020 חודשה התוכנית ועלתה שוב למסך בערוץ כאן 11.

כללי

"מַכָשֵפַה! עם נוּנֶה בסוֹפֶה."
"החלפת את הסוסיתא בסוס?!"
"כובע כובע כובעון."
"עיצרי חפרפרת!"
"אולי אני ישן והחלום שלי הוא שאני לא מצליח להתעורר!"
"סוס ירוק אתה ראית באורווה? ככה אתה תראה את הכסף!"
"אני לא כועסת, להיפך - אני כן כועסת."
"...מחר בשידור החוזר" (סיטואציה משתנה) ~ אחד מהמשפטים החותמים את הפרק, לרוב המשפט האחרון בו. השידור החוזר היה במרבית העונות ביום המחרת בשעה 13:30.
"במפלגת העבודה, אני ולאה. אני וקיסר. אני ובייגה. אני ופואד ומאויז הקטן." - (קטע מ 1992 הצוחק על היריבות בין רבין לפרס בכך שרבין מנסה שלא לומר את שמו של פרס בצילומים לתשדירי הבחירות ומחליף אותו בשמות אחרים)
"ב-47 היית פשפש והיום אתה מולקולה." ~ המדען המטורף שלמה בראבא.
"האו האו ( how how? ) מיאו מיאו." ~ בפרק "משיח עכשיו"- ה CIA מתפלאים איך קושניר השיג פטריוט (דרך האינטרנט).
"צחי'ק - היא עקפה אותי המניאקית." ~ בפרק על תאונות דרכים - גידי גוב מקבל רשיון וחולם שהוא נוסע עם מכשפה. את המכשפה גילם דב גליקמן.
"החילזון הוא מהשפן." ~ דובל'ה גליקמן כשר גוּרניץ שיוצא לחופשה בת יומיים במהלכה מחליף אותו אחיו אלברט האופה (שבשיא המערכון סוגר עסקת שלום עם ג'יימס בייקר שמדבר איתו על מסירת ה-עוגה עם ה-דובדבן).
"אם זה לא היה שידור חי אני הייתי פשוט מת ממך." ~ אימרה שגורה מתוך פינת "מוקש" של ספי ריבלין, בו הוא גילם תפקיד כפול: ספי גאון ויוסף עילוי.
"מה אתה רוצה מחיי רשע שכמותך." ~ תיקי דיין לספי ריבלין בפינת הלשון.
"הילד שלי רוצה להרוג אותי בלי סכין."
"כולי אוזן!" ~ מתוך "סיפורים לשעת לילה מיותרת". אישה שאותה גילם דב גליקמן, שצמחו לה אוזניים ענקיות, מחפשת את בעלה (מוני מושונוב) בטלפון. 1992.
"אלוהים אדירים! יצא לי פצעון על יד הגבה!"~ זו הייתה התגובה הראשונה של הדמות של דב גליקמן לאוזניים הענקיות הללו. כנ"ל.
"מהו הלקח? לא להתפתות לעיסקאות בשטח, אחרת אתה אוכל אותה, אוכל אותה בחזק, ואוכל אותה בגדול" ~ שלמה בראבא, מתוך הפרק: "בשיטור משודר"- פרודיה על תוכניות "בשיטור חוקר" בהנחיית רפי גינת. 1988.
"כשלא אוכלים גבינה, המוח מתפורר."
"כל אחד והשיגיוניויות שלו" ~ מתוך פרק העוסק ברמאויות קטנוניות של קבלנים המנצלים כל סעיף בחוזה לטובתם. 1987.
"בדם קר רצחת א-ו-ת-י. בלון זה היה אני!" ~ מתוך פרק פארודיה על הספרים המסורתיים העושים את מלאכתם לקודש מול ספרי הצמרת של "מה שיוצא".
"אולי כל החיים שלנו הם בעצם חלום של מישהו אחר!" ~ אלי גורנשטיין בהגיגים פילוסופיים בתפקיד אדם שלא ישן כבר שלוש שנים, ומשמש אובייקט מחקר במעבדות השינה.
"תמיד מסדרים אותך... תמיייייד מסדרים אותך!".
"אני פ-ו-ת-ח את המים החמים!" "אני ס-ו-ג-ר את המים החמים!" ~ פארודיה על "המלון של פולטי".
"יש מקרר אורנג'דה, מקרר קוקה קולה" ~ דירקטור וולט (מוני מושונוב) לשלטר (דובל'ה גליקמן) שרוצה קביעות בחברת חשמל.
"להבות מזגן?! להבות מזגן? למה לכבות מזגן אם אפשר להדליק תנור השמלי?" ~ דירקטור וולט לשלטר, העובד החדש המבקר בביתו.
"כי מלאה הארץ חמס - וגם כן הכוווול נמאס!" ~ מתוך פרק הנחשב כהזוי במיוחד העוסק בפרשת "נח" בספר בראשית.
"הוא לכוד במחנה השבויים צ'יצ'ו-נימה" ~ מתוך פארודיה על רמבו III, בתקופת השערוריות של צ'יצ'ולינה.
"אני עם ארווין כאן!"
"אל תקראי לי 'עצבן'!" ~ מתוך זהו זה במלחמת המפרץ.
"בפעם הבאה... בפעם הבאה..." ~ משפט הסיום הקבוע של גברת תשובה (רבקה מיכאלי) בפינתה "אבן נגולה מעל ליבי".
"X זה לא אני, X זה פופטיץ" ~ יעל עמית כפקידה בעיריה, לאזרח המסכן ששון גבאי. מתוך הפינה "סערה בכוס תה" (X היה משהו אחר בכל פעם), פרודיה על הבירוקרטיה.
"שידור חוזר- נא לא להתקשר/לטלפן" - כתובית שהיתה רצה על רקע נגינתה של להקת "ברוש" ולאחר מכן גם של המוסיקאים שהחליפו אותה, המזכירה לצופים שאין טעם להתקשר בשביל לפתור את החידה בעת שידור חוזר.
"זכית בחולצה ותקליט" / "זכית בתיק-תק (תיק ותקליט)" ~ הבשורה לפותר החידה שעלה לשידור.
"לעשות שמאלץ... שמאלץ לאומי... שמאלץ לאומי!" ~ חיקוי של תשדיר השירות "לעשות מאמץ לאומי". מתוך הפרק "צוללת ממשלה", 1990.
"ילד א' בכיתה ג', ילד ב' בכיתה ו', וילד ו' בכיתה ד'" (ארווין מתעצבן במפרץ).
4-1-4-1-5-5 ~ הג'ינגל למספר הטלפון הישן לצופים, סוף שנות ה-70.
4-2-6-1-4-4 ~ הג'ינגל למספר הטלפון החדש לצופים, שנות ה-80.
"אפרופו גזר, אני ספונטני." ~ מתוך פרודיה על "זה מה יש", תוכנית השידוכים עם דודו טופז.
"רייגן מפציץ, ואני מפליג." ~ לא נעים למוני להגיד את המילה המתחרזת עם מפציץ.
"גנן גידל אפונה בגן, צליג, צלנג, צלונג." ~ דובל'ה
"הילד עם הפופים." ~ גידי בתוך המכשפה בפרק "זהו-זה מהאגדות".
"מי הייתה השלישית?" ~ "זהו זה מהאגדות"
"הוא מת – על הסכין!" ~ גידי גוב מתוך הפרק על שרלוק הולמס.
"מרגרינה, מרגרינה." ~ מוני מתענג על התנועה של ההגה שלו לאחר תיקון במוסך.
"אימא של גידי! הוא אוכל זה... הוא אוכל חול!" - מפרק על מלחמת המפרץ כשקושניר, גידי ודובל'ה כילדים בארגז חול.
"אני חשבתי... שאתה חשבת... שה... ללללללאאאאאאא!" - מהפרק על אמצעי מניעה.
"אז בואי נעשה את זה בחן אלברטה" - קושניר וקרן מור. על כל הפרסומות לאבקות כביסה.
"עכשיו תראי מה זה קוסם בפעולה."
"מה אתה רוצה? ג'וק למחשב? לך לפח הזבל קח ג'וק ושים אותו במחשב" ~ מוני בפרק "משיח עכשיו", 1991.
"היי יו הו! could you give us a push please" - פרק "טיסה נעימה".
"הנה זה המסקינטייפ. אמרו לי שזה יסתדר" - קרן מור מנסה להוריד כתם מהחולצה של קושניר עם אבקת הכביסה "איח ווייסט נישט".
"אז יש לנו טיל.... יש לנו ג'וק שאוכל טיל, ויש ג'וק שאוכל נפט. מתי יהיה ג'וק שאוכל סדאם חוסיין?" - עוד דיאלוג גאוני של הזקנים ממלחמת המפרץ.
"שה... שהשה.... שמעתי! שמעתי!" ~ הזקן ממלחמת המפרץ חושב שהוא שומע אזעקה.
"עשית לי נקע בתוך הבקע של השקע".
"עם כובעון, אתה נשאר בטוח... לכובעון יש יתרון..."
"איזו רגישות!"
"ממשלה באה, ממשלה הולכת, קואליציה באה, קואליציה הולכת- אני עדיין כאן: אותו חיוך, אותו מבט, אותה בלורית שיער" (גידי כפרודיה על חיים יבין בבחירות של 92').
"מה אתה עובד עליי? מה אני טמבל?" - "לא! להפך!" - "מה, אני עובד עליך ואתה טמבל?!"
"עקוב אחרי" (בפרק על בזק, לא ברור מתי לעקוב אחריו ומתי להגיש לו את החוט של שירות "עקוב אחרי").
"איך הסנדביץ?" - "לא טעים לי הניילון" (מהפרק על בזק- קושניר לא מסתדר עם הניילון).
"במפלגת העבודה, אני ופואד ומואיז הקטן..."- מתוך הפרק הפארודי על בחירות 1992. גידי גוב כיצחק רבין קורא לשמעון פרס "פואד", על מנת שלא לנקוב בשמו.
"איינץ, איינץ, צווי, צווי, צן! צן? צן את הקלפים! ציקח!" - (מתוך פרק הצוחק אל רחוב סוםסום תחת השם רחוב שוםשום בקטע יש פארודיה על קטעי הספירה ושם סופרים קלפים בגרמנית)
"באקו באקו ולא אזרבייג'ן" (על משקל בכו בכו ולא עזר בית דין) - בתקופת המלחמה בחבל נגורנו-קאראבאך, אזרבייג'ן.
"אשר נגורנו קאראבאך" (על משקל אשר יגורנו בא) - בתקופת המלחמה בחבל נגורנו-קאראבאך, אזרבייג'ן.
"ריקו התחפש לברזילאית ושני גמדים." - מתוך הפרק "אזור הדמדומים" מפסח של שנת 1995.
"ברי ברה פיטברה." - קטע נוסף מתוך הפרק "אזור הדמדומים" שבו יש פרודיה לפרסומת שנעשתה בשנת 1995 ליקבי בנימינה בכיכובו של יאיר לפיד.

עונת 2020

הסכמי השלום

קושניר: "חברים".

גידי: "כן"

קושניר: "אני חוזר עכשיו מפגישה עם ראש הממשלה נתניהו שעדכן אותי בכל הפרטים על כל הסכמי השלום האחרונים עם מדינות ערב".

מושונוב: "נו"

קושניר: "ובניגוד לתדמית שיצרו לו, שהוא לא מערב אותי, שהוא מדיר אותי, הוא היה איתי מאוד מאוד כן, ישר ופתוח".

גידי: "אוקיי"

קושניר: "אז בואו נתחיל, לגבי הסכם השלום עם צ'אד".

גידי: "בני אין הסכם שלום עם צ'אד".

קושניר: "כן ניסים, גם אני חשבתי, אבל ביבי הסביר לי שצ'אד זה כמו קוריאה, היא מחולקת לשניים, יש צ'אד אחד וצ'אד שני".

גידי: "אה"

(קושניר ממשיך) : "זה היה חתימת הסכם שלום במעמד צ'אד אחד".

גידי: "בני אני...אני חושב שביבי מערבב אותך קצת. הסכמי השלום הם עם סודאן, בחריין ואבו דאבי".

קושניר: "אני יודע ניסים, הוא לקח אותי איתו לביקור באבו דאבי, מקום מאוד יפה, מלא מדבר".

גידי: "יפה".

קושניר: "ידעתם, אגב, שבן גוריון קבור באבו דאבי?"

מושונוב: "הוווא הוא..הוא לקח אותך רשמית ל..."

(גידי נקרע מצחוק)

(מושונוב ממשיך) "הוא לקח אותך לשדה בוקר, כנראה נרדמת בדרך, בני."

גידי: "הוא עובד עליך, נו."

קושניר: "בחייך ניסים הוא לא עובד עליי".

גידי ומושונוב: "בני, בני. -בני."

קושניר: "הוא לקח אותי איתו לפגישה עם נשיא סודאן, בביתו של נשיא סודאן, בדרום תל-אביב."

גידי: "נשיא סודאן לא גר בדרום תל-אביב, בני".

קושניר: "הוא גר בדרום תל-אביב".

גידי: "באמת, נו".

קושניר: "אני הייתי אצלו בבית, שמו...איך איך קוראים לו? "שבעתי מבמבה".

גידי: "מה אתה אומר?"

קושניר: "כן, היו איתו כמה שרים, היה שר החקלאות "השקיתי ת'גמבה".

גידי: "יופי"

קושניר: "ושר התרבות "מיציתי ת'דחקה". (מושנוב נחנק) וכמובן, שר הביטחון שלו, (גידי לא יודע מה לעשות עם עצמו) בלעתי ת'חרטא".

(קושניר): "וואו. בלעתי ת'חרטא".

גידי: "די בלעת את החרטא".

מושונוב: "די, די"

גידי: "בלעת את החרטא".

מושונוב: "אפשר להגיד את זה".

קושניר: "באמת היה לי מוזר ששר הביטחון גר בקופסת קרטון".

גידי: "כן, זה מוזר."

קושניר: "שר ביטחון צריך להיות אדם חכם, מרשים".

מושונוב: "האא לא תמיד, אבל בסדר, הכוונה היא ברורה".

קושניר: "הוא עוד פעם עבד עליי?"

גידי: "יאפ. כן".

קושניר: "הפעם זה לא יעבור לו בשקט! "(מועך את הבקבוק בעצבים בניסיון לפתוח אותו)

מושונוב: "בני, בני...-רגע!"

גידי: "בני, בני...בני!"

מושונוב: "אתה תהרוס את הבקבוק".

גידי: "מה אתה הולך לעשות?"

מושונוב: "לחוקק חוק שימנע ממנו להיות ראש ממשלה במקרה?"

קושניר: "לא, לא, יש את היום הזה שסיכמנו שאנחנו מתחלפים".

גידי: "כן".

קושניר: "היום שבו הוא מפנה לי את כיסא ראש הממשלה".

גידי ומושונוב ביחד: "נו? - נו?"

קושניר: "אז אני הולך ביום הזה... "

מושונוב: "כן", ו...?

גידי: "נו? נו?"

קושניר: "להבריז לו".

גידי נדהם וצורח: "מה?!"

קושניר: "כן, כן, זה ילמד אותו לקח. הוא יראה מה זה נקרא לא לעמוד בהסכמים. הוא ישאר שם תקוע בתור ראש ממשלה לנצח. מצא לו עם מי להתעסק. השר לענייני פיצוציות של סודאן, קראו לו נגסתי קסטה, זה..."

מושונוב: "לא אמיתי". - לא, אה?"

גידי: "לא אמיתי, לא, לא".

קושניר: "אני ידעתי".

גידי: "לא , בני".

סרט ערבי

"אָבּוּי זה לא אָבּוּי, אבו חומוס חטף אותי שהייתי ילד קטן."
"ברח המלעון לחנות של ציונה שימשי."
"איפה הרקדנית?!"
"רוצה מערכת סטריאו! רוצה להיות סטודנט ב'סכנדריה! רוצה את בורגול!"
"שתיתי כוס תה עם נענע, נכנסה לי הכפית בתוך העין, נהייתי עיוור."
"איך שברחת, אבא שלי מת. נפל עליו 20 קילו בשר קפוא, איייי!"

"יא איבני"

"יא באבא"

"אתה מגורש! מגורש! מגורש!"

"מה איתך יא באבא, מה אני אשתך?"

"היתה לו נקודת חן בצורת חצי ירח, עם חרמש."

"לא וואללה! לא וואללה! גם לי יש נקודת חן כזאת בדיוק באותו מקום!"

מוח על האש

(פארודיה על מקבילית המוחות)

"התחלתי ולכן אסיים..." ~ דובל'ה גליקמן, בחיקוי של יצחק שמעוני ("השליכוהו לבור!").

"איך קוראים לאימו של הרמב"ם?"

"לאה-גיטל-מלכה."

"נכון. איך אומרים אבן בצ'רקסית?"

"למפוצ'ינה"

"נכון! מה זה למפוצ'ינה?"

"מנוף"

"נכון. מהי המילה השלישית בשורה שבע בעמוד 366 בספר 'עלובי החיים'?"

"'ללכת'."

"נכון. מתי אירע ה---"

"1954!"

"נכון. איפה בדיוק---"

"קוויבק!"

"נכון. מי ה---"

"ריצ'רד ברטון!"

"נכון. מתי אמרו ה-- נכון! מי היה האי--- נכון! איפה לראשונה הופיע הפסוק ש---נכון!" ~ שיחה בין המנחה דובל'ה והמתמודד גידי גוב, שהופכת בן רגע ל"דיאלוג" בין המנחה לעצמו.

"גבר הרואה בחורה אוטומטית נהפך לחר.."

"צית, חרצית." ~ דובל'ה גליקמן, בפרודיה על מקבילית המוחות וגידי גוב משיב על השאלה.

מלכות היופי

"אופי? אופי זה המצאה של מכוערות."

"בואי נעבור לכדורסל. מה זה שלושים שניות?"

"הו, זה אני יודעת! זה חצי דקה." ~ אריה מליניאק מראיין את גידי גוב כמתמודדת לתחרות מלכת היופי.

האופנובנק

"אתה יודע שאתה דרסת את הזקנה הזו עם הקורקינט שלך?"
"ברמת גן בואכה ירושלים." ~ ציפי שביט

יאצק (שלמה בר אבא)

"לסתום את המוח, לשמוח בכח, לרקוד, להזיע - כי יאצק הגיע!" ~ שיר שליווה כמעט כל פינה של יאצק. הפולני שלמה בראבא, שהופיע עם אקורדיון שעליו היה תקוע דגל ישראל קטן, לבש מכנסי שלושת רבעי וחבש כובע טמבל.
"אתה לא מצלם - זה לא קורה. זה לא קורה - אין מה לצלם!" ~ אמירת יאצק אופיינית.
"לא לדאוג לעולם, יאצק תמיד נופל - וקם!" ~ המשפט הקבוע של יאצק בפינתו.
"אוי, חברה'לך חברה'לך! אני כל כך שמח לראות אותי. אני שמח לראות את כולי פה." ~ משפט אופייני של יאצק.

ההוריקן (חזאים)

"אורי כאן - הוריקאן." ~ דובל'ה מזהיר מפני סופה מתקרבת.
"זה שקע חמקמק." ~ דובל'ה בתחזית מזג האויר, כשלא הצליח למצוא את השקע הברומטרי על המפה הסינופטית.
"גשם מקומי זה גשם שיורד במקום" (נשפכים על דובל'ה מים מהגג)

ריקודי עם

"אל תבוא שבועיים! סע לגבעתיים!" - מדריך הריקודים לאחר שגילה שחבר של בנימין בן ימין לא יודע לרקוד.
"טריפה !שיקוץ טמא! השליכו אותו לאריות!" - מדריך הריקודים לאחר שגילה שחבר של בנימין בן ימין לא יודע לרקוד צעד תימני.
"בני קלבסה מנהל בנק-שכה יעזור לי my god!" - שמואל במבינה אחריי שגילה שחברו מכיתה א נהפך להיות מנהל בנק.
"לא להתייאש,לא להתבייש-לא לשכוח לשלם בקש!" - מדריך הריקודים מעודד את כולם להמשיך לרקוד.
"בים יש מדוזה,ולי אין מוזה." - הבבא של ריקודי העם,אדון סימה,מראה עד כמה קשה למצוא ריקוד חדש.
"תביא לי טחול ממולא בפיתה,עם הרבה חריף" - הבבא של ריקודיי העם,אדון סימה,בבקשה חוזרת לאכול טחול בפיתה.

"עם כפית או עם כף?" עוזרו של אדון סימה, הבבא בובא בהופעתו הראשונה, מברר את מינון החריף.

"עם כפה!" אדון סימה עונה, ושניהם ביחד מסיימים "על הכיפאק!"

שלושה ערבים, שני עותקים, אחד משכנתאל'ה משכנתאל'ה משכנתאל'ה משכנתאל'ה משכנתאל'ה שבשמים ובארץ. להדליק את המנגל!" - אדון סימה מוצא ריקוד חדש בזכות הצורך של שמואל במבילה לחתימה על משכנתא.

חידה בלשית

"אני יודע מי אשם! אבל האם אתם שם בבית יודעים?" ~ נוח רב-מוח לצופים בבית, בחידת הבלשות.
"הוא יודע הכל!" ~ שולה (שולה חן) על נוח, אחרי שהיה מצליח לפצח את התעלומה.
"שולה!! עזבי הדברים, רשמי הפרטים" - הבלש לשולה, מזכירתו, שאז היתה מפילה הכל מהיד.

גבר בהריון

מוני מושונוב (האמא): "אני לא יודעת עכשיו אם אני אִִיבא או אׇׇמא"

שיחות

"איך ידעת שאני בא?"

"שמעתי את המחשבות שלך עולות במדרגות."

"עליך להחזיר את המדים והנשק לאלתר."

"מי זה אלתר?"

"לא יודע. כנראה מישהו חדש באפסנאות."

"אני שמעתי שהולכים לחפור מערה מאוסטרליה עעעד הבונקר של סדאם. ואז, עם פומפה - ישאבו אותו מ-ל-מ-ט-ה!"

"כן, אבל שמעתי שהאוסטרלים מתנגדים. הם לא מסכימים שיתחילו להישפך אליהם פתאום עיראקים מהרצפה!" ~ דיאלוג טיפוסי בין הזקנים ממלחמת המפרץ.

סימה: הוא אומר שהוא יכל לתת לנו את החדר שלו נישן יחד איתו

ארווין: על גופתי המתה!

סימה: על מזרן לא יותר כדאי?

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: זהו זה!

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זהו זה!