ז'אן דה לה פונטן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Jean de La Fontaine.jpg

ז'אן דה לה פונטן (בצרפתית: Jean de La Fontaine;‏ 8 ביולי 1621 - 13 באפריל 1695), משורר צרפתי.

מתוך יצירותיו[עריכה]

משלים (1668, 1678, 1693)[עריכה]

  • "טוב לעשות צדקה; אך עם מי? זו השאלה." ~ בן הכפר והנחש
  • "צריך לדון? בחצר המלכות קיים שפע יועצים, יש לבצע? שם לא נמצא כבר איש." ~ מועצת העכברים
  • "אני פונה אליכם הזעירים, אתם שאינכם מסוגלים לעשות דבר." ~ הנחש והפצירה
  • "כה אמר השועל, והמתחנפים מחאו כף." ~ החיות שחלו בדֶבֶר
  • "בני אלמוות המנחים את דבריי, עִמְדו על המשמר שלא אומר דבר שאצטער עליו." ~ האיכר מן הדַנובָה
  • "כשאנו נותנים לרעים אנו תמיד מתחרטים על כך. תן להם אחיזה ברגל אחת ובמהרה הם יאחזו בארבע." ~ כלבת הצייד ובת לוויתה
  • "העצבות מתעופפת על כנפי הזמן." ~ האלמנה הצעירה
  • "מדוע טוב הדבר להעמיס על חייך דאגות של עתיד שאינו מענייניך?" ~ הזקן ושלושה הצעירים
  • "אהבה, אהבה, כשאותנו את תופסת אפשר לומר: שלום לך תבונה" ~ האריה המאוהב
  • "טוב לדבר, אך לשתוק זה טוב יותר." ~ החולדה והצדפה
  • "מוטב להיות בודד, מאשר עם שוטים." ~ הדוב והגנן החובב
  • "מוטב אויב חכם מאשר חבר טיפש." ~ הדוב והגנן החובב
  • "דבר אינו בעל משקל כמו סוד. להחזיקו מרחוק קשה לגבירות; ואני מכיר גברים רבים שהם נשים." ~ הנשים והסוד
  • "הניחו לטיפשים לדבר; לידע יש ערך." ~ הנשים והסוד
  • "עזור לעצמך ומן השמים יעזרו לך." ~ העגלון שעגלתו שקעה בבוץ
  • "המוות לא מפתיע את החכם. לעזוב את החיים הוא תמיד מוכן. להזהיר את עצמו הוא ידע זה מכבר שיבוא זמן ויצטרך להחליט על המעבר." ~ המוות והעומד למות
  • "מצא לי בפריז שני בני תמותה בני גילך: בצרפת כולה מצא לי עשרה." ~ המוות והעומד למות
  • "פֶרֶט, שעל ראשה היה כד של חלב, מונח היטב על כרית, תיארה לעצמה שהיא מגיעה אל העיר ללא תקלה. פזיזה ולבושה קצר... בנעליים שטוחות וחצאית פשוטה." ~ החלבנית וכד החלב
  • "מי אינו בונה ארמונות בספרד?" ~ החלבנית וכד החלב
  • "חבר שועל, בריא ורענן, יום אחד הזמין לארוחה את חברתו החסידה. החגיגה הייתה קטנה כי כל עבודה הייתה לו לזרא." ~ השועל והחסידה
  • "מבוייש כמו שועל שנתפס בידי תרנגולת." ~ השועל והחסידה
  • "שני שדים מתחלקים בחיינו כרצונם, ומגרשים מאתנו את התבונה... אני מכנה את האחד "אהבה" ואת האחר "תאווה". ~ הרועה והמלך
  • "כל אחד אומר כי הוא ידיד, אך שוטה הוא מי שמאמין. " ~ דברי סוקראטס
  • "מוטב לסבול מאשר למות; זו סיסמתם של בני האדם." ~ המוות וחוטב העצים
  • "אני מתכופף אך אינני נשבר." ~ האלון והשיח
  • "לעתים אנו זקוקים למישהו קטן יותר מאתנו." ~ האריה והעכבר
  • "הם ענבי בוסר, וטובים לפראי אדם." ~ השועל והענבים
  • "החשדנות היא אם הוודאות." ~ החתול והעכבר הזקן
  • "העבודה היא אוצר." ~ האיכר ובניו
  • "החמור הגדול מבין השלושה, איננו זה שחושבים עליו כך." ~ הטוחן, בנו והחמור
  • "משוגע הוא מי שרוצה להשביע את רצון כולם." ~ הטוחן, בנו והחמור
  • "תחבולות רבות מדי יכולות לקלקל את העניין. אנו מאבדים את הזמן ואת המבחר; אנו משתוקקים, אנו רוצים לעשות הכל. שיהיה לנו דבר אחד, אבל שיהיה טוב." ~ החתול והשועל
  • "אפילו היופי, מעולה ככל שיהיה, משביע ומרווה. דרוש לי לחם זה וגם אחר; סיסמתי היא גִיוון." ~ הפשטידה והצלופח
  • " חיים הפוכים! הוא אינו בעל הזהב; הזהב הוא בעליו." ~ הקמצן שאיבד את אוצרו
  • "הצדק תמיד עם היותר חזק." ~ הזאב והטלה
  • "הצרצר שכל הקיץ שר, נשאר בחוסר כל כשהגיעה עת הקור." ~ הצרצר והנמלה
  • "הגזע הגרוע ביותר הוא הסופר." ~ הקוף
  • "אנו נוכחים תמיד כי הקטנים סובלים בגלל טיפשותם של הגדולים." ~ שני השוורים והצפרדע
  • "ביצירה אנו מכירים את היוצר." ~ הצרעות והזבובים בדבש
  • "הסבלנות והזמן עושים יותר מאשר הכוח והזעם." ~ הארי והחולדה
  • "לכלב חם מזג יש תמיד אוזן קצוצה." ~ הכלב קצוץ האוזניים
  • "אניני הטעם אומללים; דבר אינו יכול להשביע רצונם." ~ נגד אניני הטעם
  • "הסופר מקלקל כל מה שיש ברצונו לעשות טוב יותר." ~ חוטב העצים ומרקוריוס
  • "באהבה, הכול מסתורי." ~ האהבה והשיגעון
  • "תענוג כפול הוא להכשיל את המכשיל." ~ התרנגול והשועל
  • "כדי להציל את האשראי, צריך להסתיר את האבידה." ~ העכבר הקירח, השיח והברווז
  • "אסור ללעוג לאומללים, כי מיהו זה אשר יכול להיות מאושר תמיד?" ~ הארנב והחוגלה
  • "אין אנו מאמינים ברעה, אלא כאשר היא מגיעה אלינו." ~ הסנונית והציפורים הקטנות

סיפורים ומעשיות (1665, 1666, 1671, 1674)[עריכה]

  • "אצל ידידים הכול עובר, הכול נסלח; אצל נאהבים הכול טוב, הכול מושלם; אצל נשואים הכול משעמם, הכול רפה."
  • "בסיכומו של דבר, כמו שאומרים: יש להסתיר את החסדים שאנו עושים בין החולצה לבין הבשר."
  • "מוטב להיות קבצן עומד על רגליו מאשר קיסר שנקבר."

שירים (1671, 1682)[עריכה]

  • "ז'אן הלך כמו שבא; הוא אכל את הקרן ואת ההכנסה... שני דברים שבהם הוא התפטם: האחד לישון והאחר להתבטל."
  • "אנו קוראים על מצחיהם של אלה המוקפים טובין חסרי תועלת, כי הגורל מוכר את מה שאנו סבורים כי הוא נותן."

אהבתם של פסיכה ושל קופידון (1669)[עריכה]

  • "אני אוהב את המשחקים, את הספרים, את המוזיקה, את העיר ואת הכפר. בקיצור: את כולם. לא קיים דבר שאינו שולט בי, עד כדי תענוג קודר של לב מלנכולי."
  • "העולם כולו מציית לאהבה; אהבו נא! כל השאר אינו שווה דבר."

מיוחס[עריכה]

  • "המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה."
  • "לא הזהב ולא הגדולה גורמים לנו להיות מאושרים."
  • "עוד מותר לך לבנות, אבל לנטוע בגיל זה?"
  • "צריך לעזור זה לזה; זהו חוק הטבע."
  • "הכיבוש היפה ביותר הוא לכבוש את יצרך."
  • "לעתים קרובות אנו פוגשים בגורלנו בדרכים שבהן אנו מנסים להימלט ממנו."
  • "אל נא תצפה אלא לעצמך."
  • "הלב עושה הכול; כל השאר הוא חסר תועלת."
  • "מספר הדעות כמספר האנשים."
  • "אלוהים עשה היטב את כל אשר עשה."
  • "יצירות ארוכות גורמות לי פחד."
  • "היצירות הקצרות הן הטובות ביותר."
  • "'הכול במידה', זה מה שכולם אומרים ואיש אינו עושה."
  • "ההיעדרות היא הגדולה שבצרות."