ז'ורז' ברסנס
מראה
ז'ורז' ברסנס (בצרפתית: Georges Brassens; 1921 - 1981) היה זמר ומשורר צרפתי.
- "טעם של דבש, חיוך אחד, זה לא קשה, זה לא הרבה, אך בליבי ניצת החג."
- "עֵדֶר תִּינוֹקוֹת צוֹרֵחַ שֶׁדּוֹרֵשׁ חָלָב, וַאֲנִי מִשָּׁם יָנַקְתִּי עוֹד הַרְבֵּה לְפָנָיו."
- "אִם בְּמִקְרֶה, אַתְּ גֶּשֶׁר רֵיק חוֹצָה בָּרוּחַ הַשּׁוֹבָב – שִׁמְרִי הַחֲצָאִית עַכְשָׁיו."
- "הרַבִּים לֹא שָׁוִים דָּבָר לַבֶּן־אָדָם. מֵעַל אַרְבָּעָה – כְּנוּפְיָה שֶׁל פּוֹשְׁעִים."
- "אָז יָדִי הַנּוֹקֶמֶת יָרְדָה לִצְלִיפָה, הַמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית כְּבָר הָיְתָה לְטִיפָה."
- "עוד שיר אחד יש עימדי והוא שמור לאיש חסדי, זה שהצית לי אש קטנה כאשר אחזתני צינה."
- "תכלית הספסלים הירוקים, לדעתנו לפחות, לעודד את כל האהבות הראשונות."
- "במימיו הצלולים של הנחל היא טבלה ערומה כתינוק, פתאום נשבה לה הרוח, העיפה בגדיה."
- "כל רצוני לטעום עוד פעם שמנת־כפר ותות־גינה, עוד נשיקה שיש בה טעם ואהבה אחרונה."
- "כְּשֶׁכָּבִים הַזַּרְקוֹרִים שׁוּב אֲנִי רָץ כְּמוֹ בֶּן עֶשְׂרִים – אֲנִי נִשְׁאָר עַל הַבָּמָה לְעוֹד זְמַן־מָה."
- "אַל תַּאֲמִינוּ לְדַקָּה שֶׁאֵין לִי חֵשֶׁק אוֹ תְּשׁוּקָה – זוֹ רַק קוֹמֶדְיָה יְשָׁנָה, פָּרוֹדְיָה מְשֻׁנָּה."
- "כְשֶׁיַּחְלִיט הַזְּמַן שֶׁזֶּה סוֹף מְשֻׁבָּח לַמַּחֲזֶה, וְעַל פָּנַי יַפְסִיק לַחְלֹף, אָז עוֹד שָׁפָן אֶחָד אֶשְׁלֹף – וְאֶשְׁתַּחֵל מִן הָאָרוֹן לַהַדְרָן הָאַחֲרוֹן."
אמרותיו
[עריכה]- "הפחד הגדול שלי הוא שאנשים יפסיקו להיות מיוחדים. מתוך לחץ חברתי, הם יתחילו להיות דומים יותר ויותר אחד לשני. בעיני, אין דבר נורא מזה."
נאמר עליו
[עריכה]- "זה שמסביר מדוע נערות ליווי עדיפות על גבירות מטופחות, מדוע גנבים טובים יותר משוטרים ולמה מוסד הנישואין הוא פשע נגד האנושות. שיריו היו לחומר נפץ. הלעג שהרעיף על שופטים ואנשי חוק גרמו לא פעם לתחנות הרדיו להימנע מלהשמיע אותו. אבל הוא היה בשלו. כמו כל אנרכיסט טוב, לא ניתן היה לעצור אותו. וגם לא את אהבת הקהל." ~ יונתן גת