יגאל בשן

יגאל בשן (נולד בשם יגאל בשארי, 11 בספטמבר 1950 - 9 בדצמבר 2018), זמר ויוצר ישראלי, סולן ההרכבים: "הופה היי", "כמו צועני" ולהקת "פיקוד צפון".

מתוך שיריו

"יש לי בלב ציפור קטנה עם שתי גומות ומנגינה."
"צעדים קטנים אלייך זה מסע שאין לו סוף."
"כל לילה מחפש כוכב, לאן אני פונה עכשיו."
"נוגעים פתאום ברגע שהחיים היו כל כך יפים."
"תופים שקטים של אהבה יחזירו לנו את השקט והנחת."
"אני רוצה שתיגעי בי, כי הדברים החשובים תמיד פשוטים."
"אבא תענה לי מה זה, למה, איך, מתי, אני רוצה תשובה ואין לי."
"אם תזכרי אותי סיון, האם תקדישי לי קצת זמן עכשיו כשאת הרחק מכאן."
"לראות טיפות שלכת צוללות אל הירקון ומזמרות שיר לכת המוביל לשום מקום".
"אין לי יותר מה לומר, מה שהיה כבר עבר, כאן ניפרד, ממחר הן נהיה שני זרים."
"לשכוח את הזמן ולחייך, על חלב שנשפך לא צריך להצטער, בעוד שנה אני חוזר."
"רק השמים מעליי יודעים קצת לפניי, לאיזה בוקר חם, לאיזה בוקר קר, נתעורר מחר."
"ביישן מתי תלמד כבר, באהבה יש גם כללים, צריך לומר שלוש מילים, ביישן אוהב אותך."
"מה שהיה, תשכח מזה, מה שיהיה לא משנה, מה שאבקש בעולם כזה, תן לי את היום הזה!"
"אני אוהב אותך יפה שלי, את לא תדעי זאת לעולם, אני נשבע לך שאוהב אותך, לא תדעי זאת לעולם."
"אדוני השופט, אדוני השופט. זאת האמת וכל האמת. אז למה אתה לי בית סוהר רושם? אינני אשם, אינני אשם."
"לחיי אותה שיגרה שמתנגנת, לחיי אותם שירים שעדיין נכתבים, לחיי אותה שיגרה שממכרת, לחיי הרגעים שמתפייסים עם החיים."

אמרותיו

"היום... התהליך של שיווק שירים חדשים דורש הרבה יותר תכנון מוקדם."
"שימור הקלאסיקה הישראלית הוא דבר חשוב, זה לא משנה באיזו תחנה. יש כל מיני תחנות שיש בהן תכניות מסוימות שמנגנות נוסטלגיה. אבל זה מקצוע קשה, שצריך לחדש ולהתחדש בו כל הזמן. זה מה שאני מנסה לעשות."
"כולנו נוסטלגיים. אין דבר שעשה לך טוב בילדות או בהתבגרות שאתה לא מחייך או מתרגש כשאתה נזכר בו. במובן הזה, אני נוסטלגי כמו כולם."
"עוזי (חיטמן) היה אב טיפוס של הביטוי 'מלח הארץ'. הוא היה איש מלא ערכים ורגיש. הוא זכה במתנת אלוהים גדולה: מעיין של מלודיות בלתי נדלה ויכולת לעשות מהעברית פלסטלינה... עוזי הוא נצחי, אני תמיד דמיינתי אותנו יושבים בבית אבות ביחד, עושים צחוק וכותבים שירים."
"אני מחכה המון שנים להכרה כיוצר. זה קצת היה חסר לי - יותר תויגתי כזמר, אבל אני הרגשתי תמיד קצת יותר יוצר. יש באמתחתי מאות שירים. אלו הם ילדיי, כל השירים הללו."
"לדברים יש ערך. הזמן יידע להגיד אם ערך נצחי. אני רוצה להאמין שלחלק מהדברים שעשיתי יש ערך כזה."
"הציעו לי לעשות תקליט קאברים של שירי אהבה. אמרו לי שזה חסר בשוק, וזו המילה שאני הכי שונא, 'שוק'. בא לי להקיא ממנה. אנשים מדברים איתך ביזנס כל הזמן."
"הבעיה שכבר לא צריך לכתוב פה שיר, צריך לכתוב יציאות, כי בלי איזה משפט פרובוקטיבי לא יתייחסו אליך בתקשורת."
"הבעיה הכי גדולה במדינה היא השילוב בין דת לפוליטיקה. הדת לא צריכה להיות בפוליטיקה. היא הורסת כל חלקה טובה. אנשים צוברים כוחות בלי פרופורציה וזה השינוי הגדול שקורה לנו."
"העולם משתנה. מתי יירו עלינו סקאדים? ממתי הפכנו למאוימים על ידי נשק גרעיני? אני גם מדבר על ההליקופטר שכל יום נוסע צפונה ואנחנו מסתכלים עליו כעל דבר שגרתי. אנחנו מבוהלים יותר משהיינו אי פעם, לא יודעים מה יהיה מחר."

מתוך ראיון לדורון חלוץ, "הארץ", 2009

"כתבתי בין 800 ל-1,000 שירים, רבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל, אבל עד עכשיו אני פוגש אנשים ששואלים אותי, מה, אתה כתבת את 'סיון'? את 'ציפור קטנה בלב'? את 'בואי נעשה לנו חג'? עד היום אנשים חושבים שאת 'הופה היי' עוזי חיטמן כתב, אבל אני כתבתי אותו לגידי גוב, לפסטיבל שירי ילדים."
"היו ימים שאם הייתי אוכל פלאפל, לא היה לי כסף לחזור באוטובוס. חשבתי שאלנבי זה הטופ של העולם. הייתי מסתכל שעות על בניינים של שלוש קומות, לא הבנתי איך הם עומדים."
"אמא שלי גידלה אותי להשתלב בתרבות החדשה שמתפתחת כאן. היא גם שלחה אותי לנוער העובד וגיהצה לי את החולצה עם השרוך, והייתה גאה בפנקס האדום של מפלגת העבודה. רק לימים הבנתי שאולי זה נבע מפחד."
"להיות זמר בן 30 נראָה לי פתטי; אין בארץ פרנק סינטרה, דין מרטין, סמי דייוויס. חשבתי שאחרי הצבא אחפש עיסוק אחר. אפילו אריק איינשטיין, שמבוגר ממני ב-12 שנה - חשבתי שהוא ובני דורו סוחבים עוד שנה ועוד שנה. היום, זמר בן 30 נראה לי חסר ניסיון וצעיר מדי."
"מגיל צעיר אני זקוק למשפחתיות כמו אוויר לנשימה. אני גם לא יוצא לבלות. אולי חברים, ארוחת ערב או סרט. אני אוהב להיות בבית עם אשתי ולדעת שהילדים בריאים."
"לפעמים ניגשות אליי בחורות ואומרות: 'הייתי מעריצה שרופה שלך', ואני שואל: 'מתי זה עבר לך?'"
"אני ארצה לשיר ולכתוב גם בגיל 110, השאלה אם יהיו אנשים שירצו לשמוע. עד היום אני לא מקבל את זה כמובן מאליו. הוצאתי אלבום חדש, אני יודע אם יאהבו או לא? זה נעשה קשה יותר במשך השנים, כי מצפים שתמציא את עצמך מחדש כל פעם, והצפיפות גדלה."
"אני לא מכיר מישהו במקצוע שעבד יותר קשה ממני. גם אשתי עובדת קשה. תדמיתית, התחתנתי עם אישה מבית אמיד, אבל אחרי כמה שנים העסקים של אביה נפלו והמילה 'אמיד' הייתה רחוקה ממנו, גם אם התדמית נשארה."
"ברוב האלבומים הקודמים שלי היו פשרות שנבעו מאילוצים מסחריים: המוזיקה שהייתה באוויר הכתיבה לי דברים, או שמוזיקאים שעבדתי איתם לחצו לכיוון שלהם... יש לי חלום לעשות תקליט עם שירים שעפו לי לרוח, שלא עבדו, להקליט אותם מחדש עם התובנות של היום. יש לי חומר לפחות לשני אלבומים כאלה."
"מישהו שאל אותי אם המוות של עוזי (חיטמן) גורם לי להבין שהחיים קצרים ולרצות להספיק יותר, אבל להפך: אני שואל בשביל מה לרוץ אם ממילא לא ידוע כמה תספיק."
"אני משתדל להחליט שאני מאושר, אבל לחיים יש קצב ודינמיקה משלהם, ולפעמים הם נותנים לך סטירות."

מתוך ראיון לנסלי ברדה, "עובדה", 2015

"הסיפור מתחיל כשאני קם איזה בוקר עם כאב גב, שחשבתי שהוא יעבור בתוך שבוע או שבועיים. היו לי ארבע הופעות באותו חודש. הכאבים התחילו להיות מאוד חזקים בין ההופעות ועם ההופעות. אני זוכר שנסעתי הביתה וביקשתי כל הדרך שייקחו אותי למיון. לא הכרתי עוצמה של כאב כזה מעולם. התחיל מסע היכרויות עם רופאים שלא הכרתי, ואני מתחיל לקבל משככי כאבים מאוד חזקים שנותנים לי חופש לשעה מהכאב. וככה זה פתאום חודשיים."
"אני מנסה לשקר לעצמי ולשכנע את עצמי שאת ההופעה הבאה אני כן אעשה, אבל אני לא יכול. פשוט לא יכול. ופה התחלתי כנראה להיכנס לדיכאון. אני לא זיהיתי את זה כי מעולם לא הייתי בדיכאון."
"אמר לי אחד הרופאים: 'אני מאוד מפחד שאתה נכנס לאיזה לופ של חרדה שמזינה את הכאב, וקשה לצאת מזה'. ואני אומר: 'איזו חרדה?' התכחשתי לזה. ניסיתי להמעיט מדי פעם בכובד העניין, כי רציתי להקל על המשפחה, אבל זה היה בלתי אפשרי. הייאוש מתחיל להגיע ואני מתחיל לראות שחור בעיניים."
"באיזה בוקר אני עומד ליד החלון ורואה פיליפינים דוחפים כיסאות גלגלים של אנשים קשישים ברחוב, ואני מחליט שאני סיעודי ושעוד מעט תהיה פיליפינית בדלת ואלו יהיו חיי מאותו יום, ואת זה סירבתי לקבל. הייאוש היה מאוד גדול כי באמת האמנתי בזה. זה רגע שחור כזה, לא רציונלי, מבולבל, שאני מרגיש שהכל נגמר, ואני דוקר את עצמי."

נאמר עליו

"האיש עם הקול החם שגרם לנו להתגעגע אל מה שאפילו לא ידענו לתת לו שם." ~ רובי ריבלין
"יגאל היה מהראשונים שקלטו את הפוטנציאל של השוק הבינלאומי לאמנים ישראלים, אני זוכר כשהתחלתי לצאת החוצה, היה לנו הרבה על מה לדבר. מעבר להיותו זמר רב קול ורב כישרון, הוא הבין את תעשיית המוזיקה." ~ יזהר אשדות
"השירים של בשן, אולי יותר משל כל זמר אחר, הם שירי יום החולין שלנו, ילדי שנות ה־70. שירים שבצלם השקוף והצנוע גדלנו בלי לתת להם קרדיט על כך, שירים שהיו יפים ותמימים ורגילים כמו הילדות שלנו. שירים שהשתלבו בשגרה עד שנהפכו לחלק לא מורגש ממנה." ~ בן שלו

קישורים חיצוניים

מחרוזת משיריו של יגאל בשן בהופעה בטלוויזיה, 1995, אתר יוטיוב
ראיון מצולם עם יגאל בשן אתר יוטיוב