סינדרלה
מראה
(הופנה מהדף לכלוכית)
סינדרלה (באנגלית: Cinderella) היא אחת מהמעשיות הנפוצות בעולם. לסיפור קיימות גרסאות רבות מעמים ומתרבויות שונות.
מתוך הספר
[עריכה]- "פעם אחת הייתה נערה יפה וטובת לב, שאימה נפטרה, ואביה התחתן עם אישה אחרת. לאם החורגת, היו שתי בנות רעות ומכוערות. האם ובנותיה התפנקו בבגדים יפים, במאכלים טעימים ובחיים נוחים, ואילו הנערה היפה נאלצה לעשות את כל עבודות הבית. על כן קראו לה 'סינדרלה' – כלומר, לכלוכית."
- "באותה ממלכה היה נסיך צעיר ויפה תואר. הנסיך החליט לערוך נשף מפואר בארמון, ולהזמין אליו את כל הנערות בממלכה. הנערה שתמצא חן בעיני הנסיך תהיה אשתו."
- "האחיות החורגות התרגשו מאוד, והכינו לעצמן שמלות יפות ותכשיטים. גם סינדרלה רצתה לבוא, אבל הן לעגו לה: 'ומה תלבשי? את הסמרטוטים הישנים שלך?' סינדרלה פרצה בבכי."
- "מול סינדרלה הופיעה פיה קטנה וחמודה, ובידה שרביט קסמים. 'הזדרזי, יקירתי,' אמרה לה הפיה, 'את מאחרת לנשף'... מיהרה סינדרלה לחצר וראתה על העץ יונה, ובמקורה שמלת זהב הכי יפה בעולם! וגם נעלי זהב קטנות היו שם... אמרה הפיה, 'אבל זכרי: עליך לשוב הביתה לפני חצות הלילה'."
- " 'מיהי היפהפייה המקסימה הזאת?' שאלו האנשים זה את זה. אפילו האם החורגת ובנותיה המכוערות לא הכירו את סינדרלה, כשעברה לידן בבגדיה המפוארים. אבל הנסיך היה מוקסם יותר מכולם. הוא ניגש אליה, הרכין את ראשו בנימוס והזמין אותה לרקוד אתו. ומאותו הרגע, שוב לא רצה לרקוד עם אף אחת אחרת. הוא ידע: הנערה הנפלאה הזאת חייבת להיות אשתו."
- "לפתע צלצל השעון שנים עשר צלצולים. אוי ואבוי, הגיעה שעת חצות! הקסם עומד להיעלם בכל רגע... עליה לברוח מכאן ולמהר הביתה."
- "היא רצה בכל כוחה ונעלמה בחושך. חזר הנסיך לארמון, והנה, על המדרגות, ראה נעל אחת מנעלי הזהב: 'הנעל הזאת מתאימה רק לנערה אחת. לא אנוח ולא אשקוט עד שאמצא אותה'."
- "דהר הנסיך על סוסו האציל, ובידו נעל הזהב. כך עבר מעיר לעיר, מכפר לכפר, מבית לבית. בכל מקום חיפש את הנערה, שנעל הזהב תתאים לרגלה. אבל הנעל לא התאימה לאף אחת."
- "כשהגיע לביתה של סינדרלה... הנעל התאימה לה בדיוק! 'סוף סוף מצאתי אותך!' קרא הנסיך בשמחה. 'את תהיי אשתי, הנסיכה'."
- "מאותו יום חיו הנסיך וסינדרלה באושר ועושר, עד עצם היום הזה."
אודות סינדרלה
[עריכה]- "היא האמינה בחלומות, זה נכון, אבל היא גם האמינה שצריך לפעול כדי להשיג אותם. כשנסיך החלומות לא הופיע היא הלכה לארמון בניסיון להשיגו." ~ וולט דיסני
- "את הפסקת להיות בעצם סתם אחות בזויה חורגת, והנך גבירה היום." ~ אפרים סידון
- "האם סינדרלה לא תהתה האם לנסיך היה אכפת ממנה, לו ראה אותה לראשונה בבגדיה הרגילים של היום יום?" ~ גיטה ראדי
- "לה צ'נרנטולה" היא הגירסה האופראית לסינדרלה; ם תחליפו את הנעל בצמיד, את האם החורגת באב מגוחך ורודף בצע, ואת הפיה הקסומה ביצוגה הגברי, שהוא ספק מחנך ספק מכשף; אם תוסיפו תחבולות ויזמה לנסיך, אבל אל תשכחו להעניק קצת אסרטיביות נשית ללכלוכית, שחררו את העכברים לחופשי והנה, כביכול, קיבלתם את הנוסח של רוסיני לנרטיב האגדה." ~ זהר גאון
- "תמיד רציתי להיות סינדרלה." ~ בר רפאלי
- "לא פחות מאשר בחיים האמיתיים, ואולי אף יותר, לאופנה באגדות עם וילדים יש משמעות רבה. הנסיך הבחין בסינדרלה מבין כל נערות הממלכה בזכות שמלת נשף מפוארת שהעניקה לה פיה טובה. ובזכות אקססורי בודד שהשאירה אחריה, הוא גם הצליח לאתר אותה לאחר היעלמותה הפתאומית." ~ נאוה סילוורה
- "אני רוצה שלילדה שלי יספרו על סינדרלה ולא על אושוויץ." ~ סביון ליברכט
- "אני סיפור סינדרלה, ילדת פנימייה, בת להורים מבית עני. יכולתי להיות קורבן של התנאים הקשים שבהם נולדתי, אבל הבנתי מוקדם שאני אדון לחיי ושאסור לי להיכנע." ~ אילנה שושן
- "* "קלאסיקות לילדים כמו 'שלגיה', 'כיפה אדומה', 'סינדרלה', 'זהבה ושלשת הדובים' – מעולם לא דיברו אליי, מה גם שבאף אחת מהאגדות עליהן גדלנו – אין אבא." ~ שרית סרי