ויקטור הוגו: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
קטגוריה ספציפית יותר |
||
שורה 47: | שורה 47: | ||
{{מיון רגיל: הוגו, ויקטור}} |
{{מיון רגיל: הוגו, ויקטור}} |
||
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]] |
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]] |
||
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] |
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים צרפתים]] |
||
[[קטגוריה:משוררים צרפתים]] |
[[קטגוריה:משוררים צרפתים]] |
||
[[קטגוריה:מחזאים צרפתים]] |
[[קטגוריה:מחזאים צרפתים]] |
גרסה מ־20:46, 5 באפריל 2009
ויקטור מארי הוגו (בצרפתית: Victor Hugo) (26 בפברואר 1802 - 22 במאי 1885), משורר, סופר, מחזאי ופוליטיקאי צרפתי.
מתוך יצירותיו
- "הסגנון כמוהו כקריסטל. טוהרו עושה את התהילה."
- "רצוי יותר גיהינום של חכמים מאשר גן עדן של טיפשים."
- "מי שנותן לעני מלווה לאלוהים."
- "אמור לי אחרי מי אתה עוקב, ואומר לך את מי אתה שונא."
- "השופט הוא התליין."
- "לחיה יש יתרון זה על האדם; היא אינה יכולה להיות שוטה."
- "הבה נעריץ את אנשי הרוח הגדולים, ולא נחקה אותם."
- "הפופולריות? זו תהילה שלא שווה דבר."
- "לחיות זה שיר שהמוות הוא פזמונו החוזר."
- "הו! אל נא תשלחו איש לגלות. הו! הגלות היא גידוף."
- "התהילה היא כוכב מאוחר, ירח אפל ושלֵו המתעורר על הקברים."
- "מהי נשיקתך? להבה מלחכת." ~ מתוך קובץ השירים "אגדת הדורות"
- "הו! לעולם אל נא תעליבו אישה שנכשלה! מי יודע איזה משא הכניע נפש אומללה?"
- "מזה ששת אלפים המלחמה השביעה את רצונם של עמים מתגרים, ואלוהים בזבז את זמנו כדי ליצור את הכוכבים ואת הפרחים."
- "הדת אינה אלא אשליה הנישאת על גבם של בני אדם."
- "העתיד? הבל ורעות רוח ביד ריקה, המבטיחה ואין לה דבר להציע."
- "מאושר הוא מי שיכול להיוולד בחיקו של עמק מבודד, לחיות ולמות בשדות אבותיו."
- "יש לי חלומות מלחמה בנפשי החרדה, שאלמלא הייתי משורר הייתי חייל."
- "המוסיקה היא רעש חושב."
- "האהבה היא ים שבו האישה היא החוף."
- "האושר העליון שבחיים הוא להיות משוכנעים שאנו אהובים."
- "אינני נמצא בעולמנו על־מנת לשמור על חיי, אלא כדי להגן על נפש הזולת."
קרני האור והצללים
- "חבר, הסתר את חייך והפץ את רוחך."
- "עד כמה זמן קצר דיו לשנות הכל; עד כמה שכחתם כי לטבע יש פנים שלוות."
הרהורים
- "לאלוהים לא היו אלא מים; אך האדם עשה את היין."
- "אני בא אליך האדון; אני מודה כי אתה טוב, רחום וחנון."
- "המילה שאנו מכירים בה היא ישות חיה."
- "אילו לחרוזיי היו כנפיים, כנפיים כמו לציפורים, הם היו נמלטים שבריריים ונעימים אל גנינו היפים."
- "מלנכוליה היא האושר שבעצבות."
עלי הסתיו
- "כשהילד מופיע, החוג המשפחתי מוחא כפיים, ובתשואות רמות מריע."
- "הו! אהבת אם, אהבה שאין לשכוח, לחם נפלא אשר אלוה חילק והרבה. לכל אחד בה חלק, ולכולם יש אותה בשלמותה."
- "תנו, עשירים! הצדקה היא אחותה של התפילה."