פו הדוב

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
(הופנה מהדף פו הדב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"חוד לי חידה ואפתור לך שתיים."

פו הדוב הוא ספר ילדים מאת הסופר הבריטי א. א. מילן. הספר יצא לאור בשנת 1926, בשם "Winnie the Pooh", ושנתיים לאחר מכן בא בעקבותיו הספר "הבית בקרן פו". גיבורי הספרים הם הילד כריסטופר רובין, פו הדוב וידידיהם – אחדות מחיות היער. סיפורי פו הדוב עובדו גם לסרטי קולנוע רבים.

כללי[עריכה]

  • "פו התיישב לרגלי העץ, השעין את ראשו בין כפותיו, והתחיל לחשוב."
  • "יש אנשים שאכפת להם ממש. אני חושב שזה נקרא אהבה."
  • "לפעמים מחשבה על אחרים, עושה את כל ההבדל."
  • "הדברים שגורמים לי להיות שונה הם הדברים שגורמים לי להיות מי שאני."
  • "הדבורה שהכי חשוב להטעות אותה, היא מלכת הדבורים."
  • "עד כמה שאני יודע, הסיבה היחידה להיות דבורה – זה רק בשביל לעשות דבש."
  • "לפעמים הדברים הקטנים ביותר תופסים את המקום הגדול ביותר בלב שלך."
  • נהרות יודעים: לא צריך למהר, בסוף הם יגיעו לשם - איך שלא יהיה."
  • "עיינתי היטב בדבר ובאתי לידי מסקנה חשובה מאוד. דבורים אלו אינן דבורים אמתיות."
  • "אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין. חזק יותר ממה שאתה נראה. וחכם יותר ממה שאתה חושב."
  • "אתה לא יכול להישאר בפינה שלך של היער ולחכות לאחרים שיבואו אליך. לפעמים, אתה צריך ללכת אליהם."
  • "אם אי פעם יגיע יום שבו לא נוכל להיות ביחד, תשאיר אותי בלבך, שם נוכל להיות ביחד לנצח."
  • "יום שבו אנחנו מבלים ביחד הוא היום האהוב עלי ביותר. לכן, היום הוא היום החדש האהוב עלי ביותר."
  • "איזה מזל שיש לי מישהו שכל כך קשה לי להיפרד ממנו לשלום."
  • "אני חושב שאנחנו חולמים כדי לא להיפרד לכל כך הרבה זמן. אם אנחנו נמצאים זה בחלומותיו של זה, אנחנו יכולים להיות ביחד כל הזמן."
  • "אתם לא מסוגלים לתפוס כמה זה נפלא לא לעשות כלום. סתם ללכת ככה הלאה, להקשיב לכל הרחשים ולא להתרגש משום דבר."
  • "ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד."
  • "לפעמים הוא מרגיש שמוכרחה להיות גם דרך אחרת –אילו רק היה יכול להפסיק לרגע לחטוף חבטות בראש ולחשוב עליה. ואז הוא מרגיש שאולי אין דרך אחרת."
  • "בכל פעם שזבוב בא והתיישב לו על האף, הוא נאלץ לנשוף כדי לגרש אותו. ואני חושב – אבל אני לא בטוח – שבגלל זה קראו לו מאז פו."

מתוך 'פו הדוב'[עריכה]

עטיפת הספר

תרגום ו. ישראלית וא.ד. שפירא, הוצאת 1974

  • "אם קרה לך וקראת ספר אחר על כריסטוף רובין, זכור תזכור בוודאי כי היה לו פעם ברבור (או לברבור היה כריסטוף רובין, איני יודע מי היה של מי)." ~ הקדמה
  • "והטעם היחידי לקול זמזום, הריהו, כפי שידוע לי – דבורה, והטעם היחידי שיש לה לדבורה להיות דבורה, הוא, כפי שידוע לי – הדבש. והטעם היחידי שיש לו לדבש להיות דבש, הוא, כפי שידוע לי – כדי שאוכל לאכול אותו." ~ עמ' 9
  • "לעולם אינך יודע נפש הדבורים." ~ עמ' 17
  • "אם שמץ מיני שמץ דבר לי ידוע, הרי מאורה זו פירושה שפן – אמר – ושפן פירושו חברה, וחברה – פירושה אוכל." ~ עמ' 28
  • "הן שאלתי: "האם יש משהו בבית?" קרא פו בקול רם.
"לא!" השיב קול מן המאורה, ואחר הוסיף:
"מה לך צווח ככה? שמעתיך היטב בפעם הראשונה." ~ עמ' 28
  • "הרי מכיר אתה את סדרי היער. כאן אין אתה יכול להכניס כל אורח פורח לביתך" ~ עמ' 30
  • "וכששאל השפן 'דבש או שמנת מתוקה ללחם?' נתרגש פו מאד והשיב: "גם זה וגם זה!" ומיד, כדי שלא ייראה רעבתן, הוסיף ואמר: "אבל אל תטריח את עצמך בגלל הלחם." ~ עמ' 30
  • "נדמה לי שבאת בין המצרים." ~ עמ' 32
  • "עוד קודם לכן חשבתי", אמר השפן, "שאחד משנינו מרבה באכילה, אלא שלא רציתי לומר לך", אמר השפן "וידעתי שלא אני הוא המרבה באכילה." ~ עמ' 33
  • "חזרזיר השיב שעד יום שישי, על כל פנים, יהא פנוי מכל עבודה." ~ עמ' 43
  • "אחת מן השתיים: או שיש כאן, נניח, שתי תועלים ואחד, נאמר, סועל, או, נניח, שני סועלים ואחד, נאמר, תועל." ~ עמ' 45
  • "כמדומני, שנזכרתי בדבר מה. נזכרתי שאתמול שכחתי לעשות משהו ומחר לא אוכל לעשותו. לכן מוטב למהר ולעשות מיד". ~ עמ' 46
  • "עננות קלות ורכות התעלסו בתכלת השמים, פיזזו מפעם לפעם לפני החמה, כרוצות לכבותה, ואחר גלשו ועברו, כדי לפנות מקום לאחיותיהן הבאות אחריהן." ~ עמ' 52
  • "וביער ת"ק הפרסאות גר הינשוף." ~ עמ' 54
  • "אמנם הינשוף היה נבון וחכם מבחינות הרבה, וגם ידע לקרוא ולכתוב כהלכה את שמו: "ינשוף", אך מילים עדינות כגון "אבעבועות" או "פשטידה", היו מוציאות אותו מכליו." ~ עמ' 54
  • "ויני הפו קרא בתשומת לב מרובה את שתי הכתובות, תחילה מימין לשמאל, ואחר, שמא דילג על איזו מילה, גם משמאל לימין". ~ עמ' 55
  • ינשוף: "ובכן, השתלשלות העניינים הרגילה בנסיבות כגון אלו היא כדלקמן:"
פו: "מה פרוש הסתלסלות הצנצנים העגולה? הנני דב שאין לו מח הרבה בקודקודו, ומילים ארוכות מבלבלות אותי." ~ עמ' 55
  • "אך שהגיע לבור בטוח היה שיש בו פילנפיל, שכן במו אוזניו שמע מישהו מפלנפל שם בתוך הבור." ~ עמ' 75
  • "הצילו! הצילו! פילנפיל איום ונורא! הטילו! הטילו! פירנפיר איום ונולא! הלילו! הלילו! לינפליף אלום ויולא!" ~ עמ' 76
  • "יומיים שמיים וגשם בלי מים,
מספר ומספר הם פשוט מספריים,
חוד לי חידה ואפתור לך שתיים,
יומיים שמים וגשם בלי מים." ~ עמ' 82
  • "ולפתע פתאום מקיצים אנו בבוקר אחד, ומה אנו רואים לפנינו. חיה שמעולם לא שמענו את שמעה! החיה הנושאת עמה את בני משפחה בכיסה! נניח שאני נושא עמי את בני משפחתי בכיסי שלי, לכמה כיסים אהיה זקוק? לששה עשר." ~ עמ' 101
  • "קשה לה לחיה קטנה," אמר חזרזיר בקול בוכים, "להיות אמיצת לב." ~ עמ' 103
  • " "מהו בעצם אותו ציר צפוני?" שאל.
"סתם מין דבר שמגלים אותו" אמר כריסטופר רובין כלאחר יד. גם לו לא היה הדבר ברור ביותר". ~ עמ' 123
  • ינשוף: "מארב זוהי מין הפתעה".
פו: "גם מאורה היא לפעמים מין הפתעה". ~ עמ' 130
  • "אם אתה בא בין המצרים, ומישהו מתנפל עליך לפתע, הרי זה מארב". ~ עמ' 131
  • "אמר איה ופנה והסתכל בהם נוגות כדרכו: "אני מקווה שאיש מכם אינו יושב חלילה על קוצים."
"אני כמדומה לי" אמר פו, קם והפך ראשו לאחוריו. "כן, נכון. ידעתי."
"חן חן לך, פו. אם אין לך עוד צורך בהם," אמר איה, נגש למקום מושבו של פו והתחיל לאכל מן הקוצים.
"אסור לשבת עליהם," המשיך תוך לעיסה "דבר זה מזיק להם. נוטל מהם כל חיותם." ~ עמ' 132
  • "הינשוף סיפר לקנגה סיפור משעשע שהיה מלא וגדוש מילים ארוכות כגון 'אנציקלופדיה' ו'היפופוטם', אך קנגה לא הקשיבה לסיפורו" ~ עמ' 134
  • "פו!" קרא כריסטופר רובין בקול חגיגי, "המסע נגמר. אתה מצאת את הציר הצפוני!" ~ עמ' 137
  • "איש מלבדך אינו יודע פרק בהלכות זנב." ~ עמ' 139
  • "לכל אניה יש שם," אמר, "לכן אקרא את האניה שלי בשם 'הדב הצף'". ובאמרו את הדברים האלה השליך את האניה שלו המימה וקפץ אחריה.
שעה קלה לא היה ברור מי מן השנים יהיה רכוב על גבי חברו, אך לאחר שהחליפו כמה פעמים את מקומותיהם, נשאר 'הדב הצף' למטה ופו רכב עליו בגאון." ~ עמ' 150
  • "עליי לאמר לך," הסביר פו ברדתם אל שפת האי, "שאין זו סתם אוניה רגילה. לפעמים היא אניה, ולפעמים פגע רע. זה תלוי."
"במה זה תלוי?"
"זה תלוי במצב: אם אני רכוב עליה, או היא עלי." ~ עמ' 155
  • "בקומך בבוקר משנתך, פו," אמר לבסוף חזרזיר, "מה אתה אומר לעצמך?"
"מה יש לארוחת בוקר" השיב פו. "ואתה, חזרזיר, מה אתה אומר?"
"אני אומר: מי יודע מה יתרחש היום."
פו הניע ראשו מתוך הרהורים. "הרי זה בעצם אותו הדבר, אמר." ~ עמ' 173
  • "אין איש שלא ירגיש בשמים אם יש לו בלון."

מתוך 'הבית בקרן פו'[עריכה]

  • "שפן הוא פיקח," אמר פו בקול מהורהר.
"כן," אמר חזרזיר, "הוא פיקח."
"ויש לו שכל."
"כן," אמר חזרזיר, "יש לשפן שכל."
הייתה שתיקה ארוכה.
"אני חושב," אמר פו, "שבגלל זה הוא לא מבין שום דבר." ~ בתרגום אבירמה גולן 2004, עמ' 105
  • "אינני יודע איך זה, כריסטוף רובין, אבל בתוך כל השלג הזה ושאר פתותי־שטותים, שלא להזכיר גזיזי־קרח ודומיהם, אין השדה שלי חם כל־כך בשעה שלוש בבקר כפי שסבורים אחדים."
"לא דחוס שם, אם בנת לרעי, לא עד כדי להציק. לא מחניק."
"לאמיתו של דבר," כריסטוף רובין המשיך בלחש רם
"בינינו־לבין־עצמנו־ואל־תאמר־לאיש, קר שם." ~ בתרגום אהרן אמיר, עמ' 19
  • "כי־כן," אמר פו, "עכשיו חצי הלילה, וזו שעה נאה לשכב לישון. ומחר בבקר נאכל קצת דבש לפת שחרית. נמירים אוהבים דבש?"
"הכול הם אוהבים" אמר נמיר בצהלה.
"אז הם אוהבים לישון על הרצפה, אחזור למיטה," אמר פו, "ובבקר נעשה מעשים. ליל מנוחה." ~ בתרגום אהרן אמיר, עמ' 29
  • "לפו התחיל להימאס מבור החול, והחל מקנן בו החשד שהבור עוקב אחריהם, משום שלכל כיוון שאליו פנו, צץ הבור לפניהם מתוך הערפל". ~ לאחר שפו, חזרזיר וארנב הלכו לאיבוד ביער, ונתקלו שוב ושוב באותו בור החול.

ראו גם[עריכה]