אווה טיקה
אווה טיקה (בפינית: Eeva Tikka) (נולדה ב־1939) היא סופרת ומשוררת פינית.
- "כל הזמן אני זוכרת ומאזינה."
- "הוא שיבחין בי, בבדידותי ובמשאלות לבי."
- "בוודאי לא הייתי היחידה שגילתה את המקום, אבל דמיינתי שאני בעליו."
- "קיוויתי ככל הנראה שאפגוש איזה אדם, גבר. דמיינתי שפגישות כאלה אפשריות גם במשעול המטיילים."
- "זה היה מקום של רוגע, יפה ורחב ידיים, ואז הייתי מאושרת, לא ייחלתי לפגוש אף אחד."
- "חוויתי את המקום בשלמותו, בדרכי שלי. יכולתי להתמהמה, להתעכב ולהתיישב."
- "משמעותם של עניינים ומקומות חשובים עלולה להשתנות."
- "ערגתי לשוב לרגע שבו לא נכספתי לאיש, הרגע שהחיים צמחו בו לכדי שלמות בבדידות – חיי שלי, עד כדי כך שלי שאפילו הצורך הבוער ביותר בחיי הזולת לא יוכל עוד לשנותם."
- "אני מצליחה לצוף רק כאשר שום חלק ממנו אינו נאחז בי. עכשיו אשתחרר מאחיזת אצבעותיו. הן כבר אינן אצבעות של ילד. הוא גוף מגופי, אך לא נשמה מנשמתי."
