אל המגדלור

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"אולי תתעורר ותגלה שהשמש זורחת והציפורים מזמרות."

אל המגדלור (באנגלית: To the Lighthouse) הוא ספר מאת וירג'יניה וולף המספר את סיפורה של בני משפחת רמזי ומתאר את מערכת היחסים המורכבת בתוכה. הספר יצא לאור ב־1927.


  • "אולי תתעורר ותגלה שהשמש זורחת והציפורים מזמרות."
  • "משהו ששום אישה אינה מסוגלת להתעלם או לסלוד ממנו, משהו בוטח, ילדותי, מלא הערצה."
  • "אינו מסוגל להפריד רגש מרגש ונגזר עליו להתיר לאפשרויות העתיד, על האושר והצער שבהן, להעיב על מה שממתין בפתח ממש."
  • "אצל אנשים כאלה, גם בשחר הילדות, כל סיבוב של גלגל התחושה יכול לגבש ולקבע את הרגע שעליו הוא מאיר או מאפיל."
  • "מעולם לא שינה מילה לא נעימה כדי לרצות או לענג מישהו עלי אדמות, ובוודאי לא את ילדיו שלו, שכיוצאי חלציו מצווה עליהם להיות מודעים כבר משחר ילדותם לכך שהחיים קשים."
  • "מסענו אל אותה ארץ מהוללה שבה כבות תקוותינו העזות ביותר וספינותינו הרעועות אובדות בחושך הוא מסע הדורש, יותר מכול, אומץ, אמת וכוח עמידה."
  • "איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם סגורים חודש שלם, ובמזג אוויר סוער אולי גם יותר, על סלע בגודל מגרש טניס."
  • "הצעיר המאה ועשרה שרודף אחריהם כל הדרך לאיים ההיברידים, כשהרבה יותר נחמד להיות לבד."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אל מול הצרת הממשות לאוסף של עובדות מוצקות, מתייצבת הכמיהה הפתוחה להגיע אל המגדלור כהתעקשות על הצורך להותיר, בינות לדברים המוצקים, גם יסוד נזיל של ערגה." ~ נעמה צאל