אריה לודוויג שטראוס
אריה לודויג שטראוס (אל"ש) (בגרמנית: Ludwig Strauss) (28 באוקטובר 1892, אאכן - 11 באוגוסט 1953, ירושלים), סופר, משורר וחוקר ספרות יהודי יליד גרמניה, אשר ישב בארץ ישראל מעלייתו אליה בשנת 1935 ועד למותו.
מתוך שיריו
[עריכה]- "מה נעים בסוד רעים ללכת המזמר בריתם, / אשרי השר! אך מיטב הזמר, / למחר אשלחהו, זר על מצח נכד."
- "בלבנו הלם לב העולם, ובפינו דבר עולמות נאלם."
- "אין בחושך לי אם ואין אב לי באור."
- "אל פיטן, יפה חרזת שד ויד."
- "בין המהירים, מכורי התנועה המתמדת, מה כופה עלינו היסוס?" ~ שירת האיטיים (תרגום: עדה ברודסקי)
מאמרותיו
[עריכה](מתוך הספר "מאמרות" בתרגום טוביה ריבנר, ספריית פועלים, 1983)
- "לא פעם קל לעשות את הקשה מלעשות את הקל."
- "צמא המשקה לשפתי השותה."
- "יש עץ שחלומו פרי ויש עץ שחלומו אש."
- "מי שירד לטעם הכורח שבמיותר גם לא יגדיל שיעורו לאין שיעור."
- "אל תוותר על קוצר הרוח שלך, אך תנצור אותו באורך רוח."
- "בוויכוח נשמעת הטענה גם מבעד לשאלה. בשיחה נשמעת השאלה גם מבעד לטענה."
- "מיהו הממשיך לדבר במקום שאנו חדלים?"
- "הן בפגישה הרוחנית והן בפגישה הוויטאלית קיים רגע בו אתה חש כי חברך מסתגר, בחשש ובפחד.והנה עליך להכריע בין רצונך להכאיב לו כשלפניך הסיכוי להמשך קישריכם ללא-הסתייגות,- לבין הרצון לחוס עליו כשלפניך הסיכון של ריחוק-לב ושמא אף בוז לו.הדברים אמורים לא רק לגבי הפגישה עם זולתך, אלא אף פגישתך עם עצמך."
- "הצורה האפוריסטית שאינה מבקשת ראיות ואף אינה מאפשרת אותן, מניחה לך לכזב כאוות נפשך, מצוא תמצא בה את החופש לומר את האמת לאמיתה, היינו: להביע ודאויות שאין-להוכיחן מבלי לפרכסן בהיגיון ובשיטה"