ג'ון אוסבורן

ג'ון אוסבורן (באנגלית: John Osborne)‏ (12 בדצמבר 1929 - 24 בדצמבר 1994), מחזאי, מפיק ושחקן בריטי.

מתוך מחזותיו

"הם בילו את זמנם בעיקר בציפייה לעבר." ~ ג'ימי פורטר, "הבט אחורה בזעם", מערכה 2, סצנה 1 (1956)
"זה קל לענות על השאלות המהותיות – זה חוסך ממך את הטרחה לענות על אלו הדחופות." ~ ג'ורג' דילון, "הקדשה לג'ורג' דילון"^[1], מערכה 2 (1957)
"אל תמחא כפיים חזק מדי – זה בניין ישן מאוד." ~ ארצי רייס, תמונה 7, הבדרן (1957) באמירה שמיוחסת כבדיחה ישנה שהיה נהוג להגיד באולמות מוזיקה בתקופה שבה נכתב המחזה
"אני מת מאחוריי העיניים הללו. אני מת, כמו כל ההמון הזול, הנרפה, שם בחוץ. זה לא משנה כי איני מרגיש דבר, וגם לא הם." ~ ארצ'י רייס, תמונה 8, הבדרן (1957)
"הודיעו לי איפה אתם עובדים מחר בערב ואבוא לראותכם." ~ ארצ'י רייס, הבדרן (1957) כבדרן אולם המוזיקה באמירת פרידה חמוצה אל קהל צופיו, אמירה שגם חקוקה על מצבתו של אוסבורן^[2]

"אפילו לספרים הגרועים ביותר יש דף טוב. האחרון."
"צחוק הוא דבר המקרב אותנו ביותר, או צריך להיות הדבר המקרב אותנו ביותר, ללהיות מלאך. זהו מצב של חסד המציל אותנו מתחושת בוז."
"זהו מכתב של שנאה. הוא מיועד לכם גברי הארץ שלי. אני מתכוון לגברים הללו של הארץ שלי אשר השחיתו אותה, הגברים עם האצבעות המוטרפות מובילות את הגוף העיוור, החלש והנבגד של הארץ שלי אל מותה." ~ מתוך "מכתב לידידי גברי הארץ", בכתב העת "טריבון" ("Tribune"),‏ (18 באוגוסט 1961)
"לשאול סופר בעבודה מה הוא חושב על ביקורות, זה כמו לשאול פנס רחוב מה הוא חש כלפי כלבים." ~ מתוך כתב העת "טיים" ("Time"),‏ (31 באוקטובר 1977); הציטוט מיוחס גם לכריסטופר המפטון בכתב העת "סאנדיי טיימס" ("Sunday Times"),‏ (16 באוקטובר 1977)