לדלג לתוכן

המנון (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

המנון (באנגלית: Anthem) הוא ספר מאת איין ראנד על חברה קולקטיבית המדכאת את היחיד. הספר יצא לאור ב־1938.


  • "יודעים אנו היטב, שאין עבירה חמורה יותר מעשייה או חשיבה עצמאית. אנו עברנו על החוקים. החוקים אוסרים על אדם לכתוב. אלא אם כן המועצה המייעדת מצווה עליו לעשות כן."
  • "על כותל ארמון מועצת העולם חרוטות בשיש המילים שאנו משננים לעצמנו שוב ושוב בעמדנו בפני פיתוי: 'אנו אחד בתוך כולם וכולם בתוך אחד. אין בודדים אלא אנחנו אחד גדול, בלתי נפרד וקיים לעד'."
  • "החוקים אוסרים על בני אנוש להימצא לבדם בכל עת שהיא; הדבר נחשב לעבירה חמורה ושורש כל רע. אך אנו עברנו על חוקים רבים. וכעת אין כאן דבר אלא גופנו האחד."
  • "דבר מה לוחש לנו שיש דברים נפלאים בעולמנו זה, ושאנו יכולים להבינם אם רק נשתדל, ואנו חייבים להבינם. שואלים אנו, מדוע חייבים אנו לדעת, אך אין תשובה לשאלתנו. אנו חייבים לדעת כי יש ביכולתנו להבין."
  • "אין בנו בושה או חרטה. אנו אומרים לעצמנו כי אנו נבזים ובוגדים. אך אין הדבר מעיק על מצפוננו, ואין אנו מרגישים פחד בליבנו. נראה לנו שנפשנו בהירה כאגם שאינו מוטרד על ידי איש, ורק השמש מאירה אותו. ובליבנו – משונות דרכי הרשע! – בליבנו נמצאת לראשונה שלווה שלא ידענו זה עשרים שנה."
  • "למדנו דברים שאינם כתובים בכתבי־היד. פתרנו סודות אותם לא ידעו המלומדים. התחלנו להבין עד מה רב הבלתי ידוע, וכי שנים רבות לא יביאונו לסוף החיפושים. אך לא רצינו להגיע לסוף החיפושים. לא רצינו דבר, רק להיות לבדנו וללמוד, להרגיש שבכל יום מתחדדת הראיה שלנו, יותר מראיית הנץ, יותר מבוהק אבני הגביש."

נאמר עליו

[עריכה]
  • "צעיר החי בעתיד בו איבדו האנשים את הידע אודות האינדיבידואליזם, עולם בו המילה 'אני' או 'אנכי' נמחקה ונשכחה. האנשים חיים בקבוצות קולקטיביות וכל היבטי החיים היומיומיים מונחים על ידי מועצות." ~ בועז ארד