ויליאם סארויאן
מראה
ויליאם סארויאן (31 באוגוסט 1908 - 18 במאי 1981), סופר ומחזאי אמריקאי.
מתוך יצירותיו
[עריכה]לבי בהרים
[עריכה]- "האושר הגדול ביותר שאדם יכול לרכוש: לדעת כי הוא אינו זקוק לו בהכרח."
- "אנשים טובים הם אלה שהפכו לחכמים באמצעות הכישלון; אתם יודעים כי אין אנו רוכשים חוכמה באמצעות ההצלחה."
- "מטרת חיי היא להרחיק מעצמי את המוות ככל שאוכל."
- "מטרת הכתיבה היא להחזיק בחיים."
- "ייתכן שכל מה שאני זקוק לו, הוא קורא אחד; ואם כן, הייתי רוצה שקורא זה יהיה אתה."
- "אני מתנגד לאלימות על כל צורותיה, ובכל זאת אני עצמי אלים מטבעי."
- "חיי היו כישלון מחפיר; אך היה לי חומר טוב כדי ליצור."
- "אני מאמין כי הזמן בתבונתו האינסופית, יסלח לי יום אחד."
- "מעולם לא היה דבר שהצלחתו מובטחת כמו זו של האמת ושל תום הלב."
רוכב האופניים מבוורלי הילס
[עריכה]- "מחלתי הם החיים עצמם."
- "עלינו להתייחס למחלה בטבעיות כמו לבריאות."
- "אינני יודע מה גורם להיות סופר, אך כנראה שאין זה האושר."
- "מהו רחוב? זהו מקום שבו אנשים בוכים, ושבו המתים הולכים לעולמם בשקט ובשלווה."
- "סופר רוצה כי מה שיש לו לומר יישמע שוב ושוב."
- "כאשר דבר נכתב, הוא נשאר לעולמים."
ג'ים דנדי
[עריכה]- "הוא ידע את האמת, אך חיפש משהו טוב יותר."
- "ישנה אישה יפה בעבור כל גבר בר מזל."
- "אל נא תשכח כי בין אבות אבותיו של כל אדם ישנם נסיך, מלך, כומר או קדוש. התעורר! קח בידיך את ירושת אבותיך... חדל מלהיות עכבר, חייה כמו עשיר."
ביום קרה
[עריכה]- "אם בגלל הקור אינך יכול לכתוב סיפור קצר, כתוב משהו אחר; כתוב מה שאתה רוצה, כתוב מכתב ארוך למישהו."
- "חשבתי להעלות באש את מחצית ספריי כדי להתחמם."
- "נראה הדבר כי אין לי זכות להעלות בלהבה ספר שאותו לא קראתי כלל."
השיבה לחיים
[עריכה]- "אני רואה במלחמה את מותם של חיילים בדרך זו או אחרת."
- "אין בנמצא חיילים; אני רואה את המוות כמאורע פרטי: חורבנו של עולם במוחו ובחושיו של אדם אחד."
הקבצנים
[עריכה]- "כל אדם הוא קבצן מסוג זה או אחר."
הצעיר הנועז על הטרפז
[עריכה]- "העצה הטובה ביותר בעבור סופר: לקחת נשימה עמוקה ולאכול בהנאה שלמה."
זיכרונות מימי השפל הכלכלי
[עריכה]- "במוקדם או במאוחר כל דבר, כל אדם, מקבל את זהותו והופך למוגדר."
ספר הקריאה של ויליאם סארויאן
[עריכה]- "הסופר, כמו כל אדם, הוא אנרכיסט רוחני בעמקי נשמתו; הוא מנותק מן הכול ומכל אחד."
הסופרים האמריקאים: סיפור קצר
[עריכה]- "לפעמים אני חושב כי העשירים הם בני אומה אחרת: אומת העשירים."
הצהרת מלחמה
[עריכה]- "הסופרים אינם גאוותנים; הם יודעים כי בהיותם בני אדם, יעברו מן העולם ביום מן הימים ויישכחו לעולמים."
מיוחס
[עריכה]- "אין זה מן האפשר שלא להבחין בעובדה כי עולמנו מתייסר בכישלונות, בקנאה, ברגשות אשמה ובאימה."
- "על כל אדם לעבור מן העולם, אך תמיד האמנתי כי אני מהווה מקרה חריג."
- "מתפקידה של האמנות להפוך את העולם למקום שניתן לחיות בו."