וינסנט ואן גוך
וינסנט ואן גוך (בהולנדית: Vincent Van Gogh), (30 במרץ 1853 - 29 ביולי 1890). נחשב לאחד הציירים ההולנדיים המפורסמים והחשובים ביותר.
כללי
[עריכה]- "הדרך הטובה ביותר לאהוב את החיים היא לאהוב הרבה דברים."
- "לא בחרתי להיות הרפתקן, הגורל בחר זאת בשבילי."
- "חבל שככל שאדם צובר נסיון, הוא גם מאבד את נעוריו."
- "העצבות תישאר לנצח."
- "המצפון הוא המצפן של האדם."
- "אני מרגיש שאין דבר אמנותי יותר מלאהוב את הבריות."
- "מי שלא למד לומר: 'היא ולא אחרת' האם הוא יודע מהי אהבה?"
- "דברים גדולים לא נעשים מתוך דחף, אלא מסדרה של דברים קטנים שצורפו זה לזה."
- "אפילו ההכרה ביכולתי לטעות אינה יכולה למנוע ממני לעשות טעויות. רק כשאני נופל אני קם שוב."
על ציור
[עריכה]- "כמה יפה הוא צהוב."
- "תמונה טובה היא שוות ערך למעשה טוב."
- "אני חולם על הציור שלי, ואז מצייר את חלומי."
- "אם אתה באמת אוהב את הטבע, תמצא יופי בכל מקום."
- "צריך להתחיל על ידי העמדה במבחן של מה שאנו רוצים להביע."
- "לציורים יש חיים משלהם, ששאובים מנפשו של הצייר."
- "השקעתי את לבי ונשמתי בתהליך עבודתי, ויצאתי מדעתי בו זמנית."
- "אני מודה שאיני יודע מדוע, אבל הסתכלות בכוכבים גורמת לי לחלום."
- "להתוות את הרישום זה לשתול את הזרעים כדי לגרום לתמונה לפרוח."
- "הסתכלות על הטבע תחת שמיים בהירים יכולה להביא אותנו קרוב יותר לדרך ההסתכלות והציור היפנים."
- "אין ביכולתי לשנות את העובדה שציוריי אינם נמכרים, אבל יבוא יום בו אנשים יעריכו שהם שווים יותר ממחיר הצבעים שהשתמשתי בהם."
- "בשבילי, העבודה היא צורך מוחלט. אני לא יכול לדחות אותה, לא אכפת לי משום דבר אחר; העונג המופק מדברים אחרים מפסיק לפתע, ואני הופך מלנכולי כשאני לא יכול להמשיך בעבודתי. אני מרגיש אז כמו שהאורג מרגיש כשהוא רואה שחוטיו הסתבכו, התבנית שהייתה על מכונת האריגה שלו הלכה לעזאזל, וכל מאמציו ותשומת לבו ירדו לטמיון."
מכתבים לאחיו תיאו
[עריכה]- "נהיה אומללים ונסבול מן הדלות כל עוד יש צורך בכך, כמו עיר נצורה המסרבת להיכנע, אך נוכיח שאנו שווים משהו."
- "אני מבין שאפילו כשאנו עניים וחסרי כל בעיני העולם, אנו יכולים להתעשר באמונה באלוהים, וכי דבר לא יוכל לקחת מאתנו אוצר זה שם."
- "אל נא תשכח כי הרגשות הקטנים הם המצביאים הגדולים של חיינו, אשר להם אנו מצייתים מבלי לחוש בכך."
- "חיי אמנות אלה שאנו יודעים כי אינם יכולים להיות אמתיים, נראים לי כה ערניים עד כי לא להיות מרוצה מהם זה להיות כפוי טובה."
- "כשאנו עייפים, האין זה משום שהלכנו דרך ארוכה, ואם נכון הדבר שהאדם נועד ללחום את מלחמתו עלי אדמות, האם לא יעידו הרגשת התשישות והראש הקודח על כך שנאבקנו?"
- "יעצתי לך לשרוף את הספרים שלך, עשה זאת עכשיו; כן, עשה זאת, זה יעניק לך מרגוע; ויחד עם זאת הזהר שלא להפוך לצר אופק ואל תחשוש מקריאת ספרים הכתובים היטב; להיפך, זוהי נחמה בחיים."
- "מוטב לומר מעט מילים בעלות משמעות אמיתית מאשר מילים רבות שאינן אלא דיבורים בטלים, צלילים שקל לבטאם ושאין להם שום ערך ממשי."
- "יש כמה מקומות, תודה לאל שהם קיימים בכל מקום, שהם אתה חש בבית יותר מאשר בכל מקום אחר, מקומות שבהם אתה מקבל תחושה מיוחדת, תחושה קדומה וטהורה הדומה לגעגועים הביתה ושיש בה מן המלנכוליה; אך הגירוי שבה מחזק ומשמח את הנפש ומעניק לנו, איננו יודעים כיצד ואיך, להט וכוחות מחודשים."
- "טוב להאמין שיש אלוהים שיודע טוב מאיתנו מה אנחנו צריכים ועוזר לנו כשאנו צריכים עזרה."
- "בשבילי, האלוהים של הכמרים מת כמו עצם דומם. האם זה הופך אותי לאתאיסט? הכמרים טוענים שכן - אבל אני אוהב, ואיך יכולתי לחוש אהבה אם לא הייתי חי, ואם אחרים לא היו חיים? ואם אנחנו חיים, קיים משהו מסתורי בכך. אתה יכול לקרוא לזה אלוהים, או טבע האדם, או איך שתרצה, אבל קיים משהו שאין ביכולתי להגדיר בשיטתיות, אך הוא מאוד חי ומאוד אמיתי. זהו אלוהים, או לפחות טוב כמו אלוהים. בשבילי, להאמין באלוהים זה להרגיש שיש אלוהים. לא מת, לא מפוחלץ, אלוהים חיים. זו דעתי."
