חוה אלברשטיין
חוה אלברשטיין (נולדה ב־8 בדצמבר 1946), זמרת ישראלית.
מתוך שיריה
[עריכה]- "הכול הכול משחק, לכל אחד תפקיד, היום אני גוליית – מחר אני דוד." ~ אדישה
- "את הצלילים האלה לא כולם שומעים, הצלילים מיועדים לאנשים חכמים." ~ גיטרה חדישה
- "תמשיך להתקדם, חבר, הזמן יקר, אתה אינך לבד, תזוז, תחלום מחר." ~ הסולם
- "אל תפחדי אל תסתירי דבר אל תנסי להמתיק את המר." ~ ספרי לי לאט
- "שרים תמיד לשניים, וכשהשניים מסתלקים שרים אל השמיים." ~ געגועים
- "האהבה מפתיעה תמיד, איש לא נותן אות מתי להתחיל, איש לא כותב בשבילך תפקיד." ~ האהבה מאלתרת
- "האהבה מאלתרת, לך בעקבות המנגינה." ~ האהבה מאלתרת
- "המנגינה היא פשוטה מאוד, אך יש לה אלף צורות וגוונים." ~ האהבה מאלתרת
- "צריך לאהוב בכל בוקר לפני שיוצאים אל קולות הרחוב." ~ הבוקר הוא זמן מצוין לאהוב
- "בלילה חשוב לאהוב פי כמה, חשוב לאהוב בכל לילה לפני שמגיע הבוקר הזר לחוש עוד ועוד מה שחם וקרוב ומוכר." ~ הבוקר הוא זמן מצוין לאהוב
- "כל רגע הוא זמן מצוין לאהוב." ~ הבוקר הוא זמן מצוין לאהוב
- "תן לי למצוא בכל אחד מה שיקר וטוב ולהגיד לו זאת מיד, לא לחכות לסוף." ~ הרגל הופך לטבע
- "שמור אותי מן הנצחונות – זה בור ללא תחתית. תן לי את הסגולה לחיות בלי לבקש תכלית." ~ הרגל הופך לטבע
- "אף אחד לא לומד מאף אחד, אנשים מלמדים את עצמם." ~ קרקס
- "אהבה היא נס, מי שזוכה בה שישמור כמו על אש." ~ האוצר
- "להקלה בהפרעות נשימה ועיכול לא להפסיק לקחת עד סוף הטיפול – כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק." ~ כל שעה נשיקה
- "לחיות כל רגע שעובר – בשבילך, ובבקרים להתעורר תמיד לצדך, ולמלמל מתוך שינה את שמך, להתפלל בכוונה לשלומך." ~ בשבילך
- "איש בוחר כוכב יחיד וחושב עליו תמיד, וגם הכוכב בוחר איש אחד ולא אחר." ~ כוכב
- "הכוכב כשהוא נופל, הוא מותיר שובל של אור, אך האיש נמוג כצל – צל בלילה השחור." ~ כוכב
- "כל הדברים בעולם נולדים קטנים ועם הזמן כמובן גדלים. רק הכאב בעולם – רק הוא נולד ענקי. כדי שילך ויקטן, חכי ותראי." ~ שיר לעצמי
- "מחשבה טובה, אם את מקשיבה, תני לי רק סימן שאת עדיין בסביבה." ~ מחשבה טובה
- "שינוים חלים לפעמים בלי סיבה, פתאום יש תנועה, פתאום יש תגובה, צריך להיות כל הזמן מוכנים." ~ כרגע זה נראה לא טוב
- "ורק שנשאר יחדיו בכל מקום, בכל מצב, בעליות, בירידות – בכל שלב." ~ סולם
- "לא צריך הרבה כדי להאמין – לא לצחוק ולא לבכות, צריך רק להבין." ~ אמא נאנחת
- "כל דבר הוא טוב רק במידה הנכונה." ~ אמא נאנחת
- "שיר מגרש את החושך בלילה, שיר מחזק את הלב בימים קשים." ~ שיר מגרש את החושך
- "יש לך קול וגיטרה – אז שירי." ~ שיר מגרש את החושך
- "תביני את שפת הציפורים. מה שקרה לך ומה שיקרה לך, את תלמדי להפוך לשירים." ~ שיר מגרש את החושך
- "כשהחושך יורד והפחד גובר, אל תצעק 'כמה חושך!' – בוא תדליק איזה נר." ~ גם אתה תעבור
- "מי אתה? אדם כמוני! אל תהיה שופט עליון לי. אל תשבור אותי." ~ אל תשליכני
- "זמן לכל, עת לכל חפץ, אך אני אינני חפץ." ~ אל תשליכני
- "יש דקות של שמחה בשעות של כאב." ~ גם אתה תעבור
- "אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים. בבגדים אפורים, בצעדים כבדים." ~ שרליה
- "קול ציון לגולה, כל שעה שפה אחרת. הרדיו מנגן, יושבים כמו גולים במחתרת... ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה, שוברת שיניים, אדישה וקשה." ~ שרליה
- "אין שפה, אין פרנסה, יש תעודה – כבר נסתדר." ~ שרליה
- "יוצאים לטייל, אבל אין פה מה לראות. שורות של צריפים, כמה עצים וגדר. חוזרים במתינות, אין מה למהר." ~ שרליה
- "כולם חולמים אמריקה, תמיד אותו חלום. כולם נוסעים לאמריקה ולא מגיעים לשום מקום." ~ אמריקה
- "איש עני הוא קל רגליים. כל מקום אצלו הוא בית, כל עלה שמיכה, כל ספסל מיטה, אך אני מצאתי אוצר, מצאתי אהבה." ~ האוצר
- "על הקת תצייר לי, אמר הלוחם, בקתה וגם ועץ דובדבן וכבשה מנמנמת ונחל זורם ואישה מיישנת ילד קטן." ~ החרב
- "הלילה הזה יש לי עוד שאלה. עד מתי ימשך מעגל האימה? רודף ונרדף, מכה ומוכה, מתי ייפסק הטירוף הזה." ~ חד גדיא
- "ומה השתנה לך, מה השתנה? אני השתניתי השנה. הייתי פעם כבש וגדי שלו, היום אני נמר וזאב טורף. הייתי כבר יונה והייתי צבי, היום איני יודעת מי אני." ~ חד גדיא
אמרותיה
[עריכה]- "האומנות היחידה בימינו היא אומנות השיווק." ~ בתוכנית הרדיו "בילוי נעים" עם מולי שפירא בגלי צה"ל, ט' באדר א', התשס"ה
- "לפעמים אני שרה שיר, ואחרי זמן רב הוא מתברר לי בצורה חזקה יותר, אני מבינה אותו, והוא נהיה חלק ממני." ~ ראיון ל־nrg, "כה רחוקה", 19 בינואר 2006
- "כשאתה כותב, אתה טיפה מנסה להגן על עצמך, לא להיחשף לגמרי. עצם השירה היא בעיניי חשיפה, גם אם אתה לא כותב. פעולת השירה היא בעיניי משהו חשוף מאוד. אדם, כשהוא שר, הוא הרבה יותר חשוף מאדם שמדבר. יש משהו שמתגלה באופן שבו אתה משתמש בקולך, שזו פעולה אינטימית נורא." ~ ראיון ל־nrg, "כה רחוקה", 19 בינואר 2006
- "אני לא יודעת, זה נגד כל החינוך שלי והגישה שלי למקצוע ולאמנות ולכל. זה משחקים, זה מין תיאטרון בובות כזה, שבו כל מיני כוחות עליוניים מושכים בחוטים, ואנשים מתנהלים לפי האופן שבו מושכים אותם. אותי זה די מדכדך." ~ על כוכב נולד, ראיון ל־nrg, "כה רחוקה", 19 בינואר 2006
- "הרבה פעמים אני שומרת לי איזה קטע מעיתון, איזה שיר שמוצא חן בעיניי, איזו כותרת. זה כנראה משהו אינפנטילי שנשאר לי מהילדות, לגזור קטעים מהעיתון." ~ ראיון ל־nrg, "כה רחוקה", 19 בינואר 2006
- "יש חבר'ה צעירים שסיפרו לי שהם לומדים יידיש בגלל תקליטים שהם שמעו שלי בה. שפה זה קסם, אני יודעת צרפתית בזכות אנשים כמו ברסנס וברל ואנשים לומדים אנגלית דרך המוזיקה. זה אמצעי תקשורת מאוד חשוב." ~ ראיון "יש כאן התקרנפות איומה"
- "יכול להיות שאני רוצה פחות להיות בוטה וכועסת. אני מנסה לבחון את הדברים בטמפרמנט יותר גרוע, אבל מצד שני גם לא לוותר על מה שמכאיב. מה שאני אומרת זה שכרגע אני לא יוצאת למלחמות, אבל אל תחשבו שהלכתי לישון, חכו חכו... אנשים מתבגרים ומשתנים ואותן אמירות בועטות מתמתנות, זה טבעי." ~ ראיון "יש כאן התקרנפות איומה"
- "אני לא מאלה שפוחדים שסוף העולם הגיע והריקנות תמשול בכול. תראה כמה מוזיקה נהדרת יש בארץ בתחומים שלכאורה אין להם שום סיכוי מסחרי – ג'אז, מוזיקה קלאסית עתיקה, פתאום צעירים לומדים אופרה. אז מה, סוף העולם? לא סוף העולם. אסור לפחד, כמו שאומרים החסידים. רק לא לפחד." ~ ראיון ל"הארץ", "יוצאת מהמרחב המוגן", 15 במרץ 2007
- "סכנת הרדידות וההשטחה הייתה קיימת תמיד, זאת לא מחלה של השנים האחרונות. העילית, האנשים שרצו לחנך ולגרום לאחרים להקשיב, תמיד נאלצו להיאבק. אני הכי לא אוהבת את החצי־אינטלקטואלים, החצי־חכמים, אלה שמנסים להיות בסדר עם שני הצדדים, גם להתחנף לדברים הפופוליסטיים וגם לשמור על כבודם התרבותי. כשאני לא אוהבת משהו – ובדרך כלל מה שאני לא אוהבת, אוי ואבוי, נהיה להיט היסטרי – אז אני לא אומרת, 'תראו, זה לגיטימי'. ודאי שזה לגיטימי. עובדה שזה קורה. אבל אל תצפו ממני להגן על זה. אני מגינה על התרבות שלי, אני מאמינה שיש לה קהל, יש לה אוזניים." ~ ראיון ל"הארץ", "יוצאת מהמרחב המוגן", 15 במרץ 2007
- "המושג הזה (של מרחב מוגן) נכנס לי לראש, כנראה בגלל המלחמה האחרונה. אחד הדברים המדהימים במכבסת המילים שלנו היא שלוקחים ביטויים שיש בהם עומק ותוכן ומשתמשים בהם לצרכים צבאיים, למבצעי כיבוש. חומת מגן, רוח סערה, קשת בענן. בשיח הישראלי מרחב מוגן הוא מקום גיאוגרפי, אבל מרחב מוגן הוא גם משהו רוחני, חלל שבו העולם החיצוני ומכאוביו לא יכולים לפגוע בך." ~ ראיון ל"הארץ", "יוצאת מהמרחב המוגן", 15 במרץ 2007
- "אנחנו נכבד את הזמן והוא יכבד אותנו." ~ בתוכנית מיוחדת לכבוד צדי צרפתי "עושים כבוד לצדי צרפתי" בהנחיית צביקה הדר