חנה לבנת

חנה לבנת היא חוקרת ספרות ילדים ונוער ומתרגמת ישראלית.

"יש להחיל על ספרי ילדים אותם מרכיבים שקיימים בספר טוב ואיכותי למבוגרים, הרבה חושבים שזו לא בעיה גדולה לכתוב ספר ילדים, ולכן יש יצירות דלות מאוד, דידקטיות מאוד ובעייתיות."
"מורות לפעמים מבקשות מילדים להמציא שם לספר. בחירת השם היא אחת המשימות הקשות לסופר. מה זה אומר לילדים, כשהם ברגע אחד מתבקשים להמציא שם אחר? או סוף אחר? שהסופר לא כתב טוב?"
"ילדים לא רוצים לקרוא מרצונם החופשי ולכן צריך לקרב אותם לספרות. אני מאמינה בבחירה של ספרים איכותיים בשבילם, לרבות כאלה שמשתקפים בהם ערכים חברתיים."
"בדרך כלל מסתכלים על המסר הגלוי של הספרים, אבל לפעמים המסר הטמון בו הוא הפוך לחלוטין. כך, למשל, 'הברווזון המכוער' של הנס כריסטיאן אנדרסן נקרא במיוחד בהקשר של קבלת השונה, אך כשבוחנים את הסיפור הזה רואים שהברווזון מתקבל לבסוף רק כשהוא יפה והוא לבן. ורק על ידי הברבורים. זה כמו לומר שרק בקהילת האתיופים יקבלו אותך אם אתה שחור. זה כמובן לא המסר של אנדרסן, שמתח כאן ביקורת בוטה; אבל ברבות השנים הסאטירה נשמטה."
"'מיץ פטל' הוא מופת מכל הבחינות, כל מילה במקום, אי אפשר להוסיף או לגרוע. הוא בנוי כמו מגדל של קוביות."
"גינטר גראס היה סופר דגול ופעיל חברתי־פוליטי בלתי נלאה, שלא חסך את שבטו ולא איפשר לשכוח – ויש לקוות כי יצירתו הספרותית תרגש ותטלטל עוד הרבה אחריו, וכי ראייתו הנוקבת את העבר ואת ההווה לא תיתן מנוח גם בעתיד, כנגד זוועות ועוולות קטנות כגדולות."