לנבוכי הדור

לנבוכי הדור הוא ספר מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

"שהאדם נברא בצלם אלוהים זה הוא יסוד התורה. עיקר הצלם הוא החופש הגמור שאנו מוצאים באדם שעל כן הוא בעל בחירה."
"הערך הגדול של ההוד וההדר של הקדושה האלוהית שבתורתנו הקדושה, שהיא אורה של עולם וחיים למחזיקים בה."
"שראוי שימשכו בנו על ידי הדעת את האלוהים אותן המידות שראויות להמשך מפועל ברצון, שהן היראה והאהבה האמונה והביטחון, שהן בונות את אושר האנושי, ועל פיהן נגלה לנו השם יתעלה לפועל ברצון."
"אנו רואים דרכי הסיבות והמסובבים לעינינו מעשים בכל יום, ומכל מקום כיוון שאנו רואים שעושים מעשיהם בסדר נפלא, בחוכמה רבה וחסד ורחמים גדולים, אנו מכירים את הפועל המחיה את הכול שהוא אלוהים חיים."
"צריך להביא כל דרכי ההוראה של זיכוך הדעות והסכמתן עם הדרישות שהתבררו על פי דרכי המחקר שבדורותינו במערכה חדשה, למען ידע דורנו איך לצאת מידי כל נבוכה ולהיות שלם באמונת תורת ד' התמימה, עם נתינת היד לכל אורחות המדעים החדשים לפרטיהם."
"נשתדל להרבות בעמינו השכלה, חכמות ומדעים, חוזק הגוף והנפש, חרשת המעשה וכל מלאכת מחשבת, רוח אמץ והכרה עצמית כראוי לעם נאור ורב אונים."
"כאשר על פי מאורעות הסטוריים וחינוכיים גברה תשוקת לימוד התלמוד בעמנו במאות האחרונות, הנה הטובות המוסריות שקיבלנו מזה והכוחות הלאומיים שרכשנו לנו על ידי הגדרת רגשי הדת והאמונה, והחבה היתירה לכל רגשות קדשינו שבאו על ידי הגדלת התורה והאדרתה, ודאי שאין לכחד. אמנם, עם זה באו לנו חסרונות רבים רוחניים וחומריים: חלישות הגוף לחלק גדול משוקדי התורה, חסרון המדעים הנחוצים לאדם באשר הוא אדם, וגם חסרונות מוסריים שבאו לרגלי התייחדות העסק השכלי רק בפרטי ודקדוקי הלכות, מאין שם לב לרגשי לב והגיוני מוסר כללים. אמנם, כל המגרעות האלה לא באו לנו מצד השקידה על למוד התלמוד וקיומו, כי אם מצד ההפרזה הקיצונית על שלא הנחנו מקום לחלקי החינוך האחרים: להכשרת החוכמות והמדעים, לחוזק הגוף, להרחבת הדעה וההיגיון המוסרי שבתורה, שעל זה כבר צווחו גם כן גדולי הדורות, ומקוצר רוח לא היה להם שומע. הנטייה הקיצונית היא לעולם מכאבת בנו כל חלקה טובה, הקיצוניות בחינוך ובמעשים, וכמו כן הקיצוניות בדעות."
"אז תהיה הבינה בינה שלמה, למען יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו. מתי אמנם יהיה זה? כשישתמשו דווקא כל חמשת האורות לאבוקה אחת: בריאות הגוף והנפש, כוח מלא ליושר וצדק אנושי, רגש דתי חי וער ומפותח, רגש לאומי חזק ובריא, ועל כולם התפתחות השכל הבאה מחיבור דרישת התורה בחלקה המעשי והעיוני, בצירוף דעת העולם והחיים וכל זרמי הנטיות והמדעים, כראוי לאיש משכיל אוהב חוכמה ודעת."
"אין הדור מסוגל להיות מתפרנס רק מכוח היסודי של ההווה ולא של איזה תקופה פרטית, כי אם צריך להרחיב ההשקפה על כל הדורות וכל הזמנים, ולצרף כפי היכולת את כל הצדדים האפשריים להיות מצטרפים יחד."

נאמר עליו

"להערכתי הספר עשוי להסתמן מעתה כפסגת הגותו המוקדמת של הראי"ה, וזאת בשל כמה סיבות: א. השיטתיות היחסית שבו הוא נכתב, לעומת כתבים אחרים בעלי אופי ספוראדי. ב. ההתייחסות הישירה של הראי"ה לכמה נושאים בעלי חשיבות רבה, אשר דיונים בהם נמצאים אמנם גם באגפים נוספים של כתביו, אך בצורה פחות מפורשת. ג. הבהירות יוצאת הדופן שבה מנוסחים רוב פרקי הספר, המאפשרת לעמוד בקלות יחסית על כוונתו של הראי"ה בדבריו הנוכחיים, שוב לעומת כתבים אחרים שלו." ~ הרב איתם הנקין