מלאלה
מלאלה (באנגלית: I am Malala) הוא ספר אוטוביוגרפי מאת מלאלה יוספזאי שנכתב עם פטרישיה מק'קורמיק על נערה פקסטינית שזכתה בפרס נובל לשלום בזכות מאבקה למען חינוך לכול, עליו כמעט ושילמה בחייה. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2016.
- "דיברתי בקול רם ובפומבי על כך שבנות צריכות לזכות לאותה השכלה כמו זו שזוכים לה הבנים."
- "היו לי הרבה חברים, אבל מוניבה הייתה חברת הנפש שלי, איתה חלקתי הכול."
- "כשהייתי קטנה יותר ניסיתי גם להבהיר את עורי בעזרת דבש, מי ורדים וחלב."
- "כמה מהן כמו אימי, נהגו פשוט לעטות צעיף על פניהן... אבל אחרות לבשו בורקה."
- "מילות השבח של אבי היו עבורי תמיד הדבר היקר ביותר בעולם."
- "אבא שלי אמר שהוא הולך עוד באותו הלילה לפגישה, כדי לדבר נגד הטליבאן."
- "באותם לילות שמעתי את אימי מתפללת עד שנרדמתי."
- "התראיינתי לכמה תחנות טלוויזיה מקומיות בנושא השכלה לבנות."
- "מסתכלת כל הזמן אחורה, מרוב פחד שאולי עוקב אחריי איש טליבאן."
- "הממשלה העניקה לי את הפרס הלאומי הראשון לשלום של פקיסטן."
- "למרות שאמרו לנו שהטליבאן נסוג, הייתה אלימות רבה בעמק."
- "החדר ששהיתי בו היה חדר טיפול נמרץ ולא היו בו חלונות."
- "בפעם הראשונה בחיי ממש שמחתי לראות את שני האחים המעצבנים שלי."
- "האמת תמיד תנצח את הטיפשות. זו האמונה האמיתית האסלאמית העמוקה."
- "איש אחד ניסה להשתיק אותי ומיליונים התחילו לדבר."
