סרן קירקגור

סֶרְן קִירְקֶגוֹר

סֶרְן קִירְקֶגוֹר (בדנית: Søren Aabye Kierkegaard)‏ (5 במאי 1813 - 11 בנובמבר 1855), פילוסוף דני הנחשב לאבי האקזיסטנציאליזם.

אימרותיו

סרן קירקגור, ציור של לופלאו ג'נסן, 1902

• "הסובייקטיביות היא האמת."
• "החיים אינם בעיה שצריכה לבוא על פתרונה, אלא מציאות שבה צריך להתנסות."
• "קיימות שתי דרכים לטעות: האחת - להאמין במה שלא קיים, והאחרת - לסרב להאמין במה שיש."
• "האמת היא מלכודת: אינך יכול להשיגה בלי ליפול לתוכה."
• "את החיים אפשר להבין רק לאחור ולחיות רק קדימה."
• "אימא אוהבת מלמדת את הילד ללכת בדד."
• "רוב האנשים הם סובייקטיבים כלפי עצמם ואובייקטיבים כלפי השאר, אבל המשימה המדויקת היא להיות אובייקטיבי כלפי עצמך וסובייקטיבי כלפי כל השאר."
• "אני משורר, אך אינני רוצה להיות משורר עבור הזולת. אני אוכל את שיריי ואתקיים מהם."
• "אנשים דורשים חופש דיבור כפיצוי על חופש המחשבה שממנו הם מעדיפים להימנע."
• "ככל שאנו חושבים באופן אובייקטיבי יותר, כך פחות אנו קיימים."
• "לכל אישה יש מפתה. אושרה אינו אלא לפגוש בו."
• "תפילה אמיתית אינה זו שבה אלוהים שומע מה שאנו מבקשים, אלא זו שבה מי שממשיך להתפלל שומע את רצונו של אלוהים."
• "לאלוהים יש תשוקה אחת בלבד: לאהוב ולהיות נאהב."
• "אין אנו יכולים להבין את החיים אלא כשאנו מהרהרים בעבר. אין אנו יכולים לחיות אלא כשאנו צופים כלפי העתיד."
• "השנאה היא אהבה שאבדה."
• "זה נכון מאוד לא להיות מובן. כך יש לנו ערובה נגד כל אי הבנה."
• "הנישואים היו ויישארו החשוב במסעי התגליות שאדם לוקח על עצמו."
• "עבור האדם, אין בנמצא דבר אציל יותר מאשר לדעת לשמור סוד."
• "ככל שאנו מסתתרים יותר, גוברת אי נעימותנו להיות מופתעים."
• "חשבתי לעצמי שהיו לי פחות ופחות דברים לומר, עד לרגע שבו השתתקתי. בדממה גיליתי את קולו של אלוהים."
• "משורר מהו? איש אומלל, הצופן בליבו יגון עמוק, אך שפתיו בנויות כך, שכל הצעקות והאנחות היוצאות דרכן נשמעות כמו מוזיקה מקסימה."
• "הדרך איננה קשה. הקושי הוא הדרך."
• "בעזרת הדאוגרטיפ יוכל כל אחד להנציח את דיוקנו. בעבר היו אלה רק הנכבדים. ועם זאת נעשָה הכל על מנת שכולנו ניראה בדיוק אותו הדבר, כך שנזדקק רק לדיוקן אחד."

מתוך כתביו

• "מצוקה היא סחרחורת הנובעת מן החופש." ~ 'מושג המצוקה'
• "ללא חטאים אין יחסי מין, וללא יחסי מין אין סיפורים." ~ 'מושג המצוקה'
• "בן הוא כמראה שבה אביו רואה את עצמו, ואילו עבור הבן אביו הוא כמראה בה הוא רואה את עתידו." ~ 'שלבים בדרכי החיים'
• "[=על עצמו] כותב הוא כי לעונג לו הדבר, עונג המתעצם והולך, עונג הסופג לתוכו יותר ויותר צידוק, ככל שמועט יותר מספר הרוכשים את כתביו או מעיינים בהם."
• "רק זה אשר טורח – זוכה בלחם, רק זה אשר ידע יאוש ואימה – מוצא מנוחה, רק מי שיורד אל העולם התחתון - מחלץ את האהובים עליו."
• "זה אשר יש לו הערכה של ממש כלפי עצמו ודאגה של אמת לנפשו – יודע שמי שמתקיים על אחריותו שלו, לבדו בכל העולם, מקפיד ומחמיר עם עצמו יותר מנערה החיה בחדר גבירתה."
• "אתה תוחב את האצבע בקרקע להחליט על פי ריחה את טיבה. אני תוחב את האצבע בקיום - אין לו ריח כלל. איפה אני? מי אני? איך הגעתי עד הלום? מהו הדבר הזה שנקרא העולם? מהי מהותו של עולם זה ומה משמעותו? מי פיתה אותי להגיע לכאן ואז עזב אותי? למה שיהיה לי עניין כלשהו בעסק הזה שנקרא 'מציאות'? ואם נדונתי להיות חלק בהצגה, הגידו לי היכן נמצא הבמאי? אני חייב להעיר כמה הערות. רוצה אני עוד עוד שורות טובות יותר. אין במאי? אז בפני מי אוכל להתלונן?" ~ 'חזרה'

או-או (1843)

דף ציטוטים מורחב – או-או

• "אני בוחר בדבר אחד – יהיה הצחוק לצדי תמיד."
• "האדם השתעמם לבדו. אדם וחוה השתעממו ביחד. אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן."
• "האם לא עלה בדעתך לפעמים, קורא יקר, לפקפק בקביעה הפילוסופית המוכרת שהחיצוני הוא הפנימי ושהפנימי הוא החיצוני?"
• "אין הספק הזה זר ללבך, וכמו צורה חולפת הוא עלה מדי פעם בדעתך. ספק כזה בא והולך ואין יודעים מניין הוא בא ולהיכן הוא הולך."
• "כאשר התבגרתי ופקחתי את עיניי לראות את המציאות, התחלתי לצחוק ולא הפסקתי מאז. ראיתי כי משמעות החיים היא פרנסה, שמטרת החיים היא להיות יועץ, שההנאה העשירה של האהבה היא למצוא בת זוג אמידה, שברכת החברות היא עזרה הדדית בענייני כספים, שחוכמה הינה מה שהרוב חושב לחוכמה, שהתלהבות הנה לשאת נאום, שאומץ משמעו להסתכן בקנס של עשרים כתרים, שלבביות הינה לומר 'לבריאות' אחרי הארוחה, שיראת שמים הנה לבוא לכנסייה אחת לשנה. את כל אלו ראיתי וצחקתי."

חיל ורעדה (1843)

• "אני רואה היטב כמה חוזק, כוח פנימי ותודעה של חופש נחוצים כדי לעשות את התנועה של הוויתור האינסופי. ברור לי כמו־כן שהדבר ניתן להיעשות. ואולם למעלה מזה אינני יכול לתפוס, ואני עומד כולי השתאות לנוכח היכולת לוותר על הכל באופן מוחלט ובעת ובעונה אחת להשיג את הכל בשלמות וללא פחת."
• "הוא חי כאילו שום אחריות אינה מוטלת על שכמו, דומה כי אחת היא לו מה ילד יום, ועם כל זה הוא רוכש לו את הזמן ובמחיר יקר ביותר, שכן אין הוא מבצע שום דבר, ולו גם הפעוט ביותר, אלא בכוח האבסורד."
• "מתוך ויתור אינסופי מיצה האיש את כוס העצב התהומי אשר לחיים... ועם כל זה הוא חש ביטחון בהתענגו על הסופי, כאילו החיים בעולם הסופי היו הדבר הבטוח מכל."

העת הזאת (1846)

דף ציטוטים מורחב – העת הזאת

• "דור שלם שמשימתו הדיפלומטית היא שהייה בחוסר החלטה וסיכול מתמשך של כל פעולה."
• "העת הזאת היא ביסודה תקופה נבונה, רפלקטיבית, חסרת תשוקה, המתעוררת רק בהתלהבות מלאכותית קצרת מועד ומתרווחת לה בזהירות בתוך עצלות."
• "לו היו לנו נתונים סטטיסטיים על צריכת הזהירות בכל דור ודור, כפי שיש לנו סטטיסטיקות על צריכת משקאות חריפים, היינו משתאים למראה הכמות העצומה של הזהירות שבה משתמשים היום."
• "מדוע יש לבוז לדור שמבטא את עצמו ברפלקסיה? מאחר שהוא דור ללא תשוקה, הוא חסר את הרגש שקיים בארוטי, את ההתלהבות וההתעמקות הפנימית שבפוליטיקה ובדת."
• "דו־משמעות מושכת וממריצה הרבה יותר, ויש לה הרבה יותר מילים משיש לשמחה על הטוב ולתיעוב של הרע."

מה יגידו שושני השדה (1847)

• "הבסיס לכל דאגה ארצית נעוץ בסירובו של האדם לשמוח בחלקו כאדם, בכמיהתו המודאגת לזכות לייחודיות בדרך ההשוואה."
• "בוודאי מועיל גם להישמע לייעוץ ולתורה של מי שמינית לשמש מורה לבני האדם, יועץ למודאגים. עשה, לפיכך, כי המודאג אמנם ילמד מן המורים שהוסמכו בקדושה: שושני השדה ועוף השמים!"
• "מי לא הרגיש, מניסיונו, שכמעט אין מישהו המשתוקק למשהו ומסוגל לדבר בתנופה כזאת כדי לנצח בוויכוח, כפי שהמודאג מסוגל להקסים בדבריו כדי לשכנע שוב ושוב את עצמו ואת מנחמו שאין נחמה! אך במצב כזה, כאשר המודאג הפך לחזק מבין השניים, לעתים אולי רק בשל עיקשותו, האם לא ייתכן שלפעמים הוא חזק יותר בשל עוצמת מכאובו."

מתוך יומניו

• "מאז ימי נעוריי חץ היגון נתקע בלבי. כל עוד הוא נשאר שם אני לגלגן."
• "לשתוק ולהרהר פירושו לדעת לדבר."
• "משקפיים מסתירים דברים רבים; אפילו דמעות בעיניים."
• "אהבה היא הדבר היחיד שאני מומחה בו. רק תנו לי אובייקט לאהבתי. אך הנה אני עומד כאן כמו קַשָּת, שקשתו מתוחה עד לקצה קצה, ומתבקש לקלוע במטרה הנמצאת חמישה צעדים לפניו."
• "חייב האדם לדעת תחילה את עצמו לפני שידע משהו אחר. אך ורק אחרי שהאדם הבין את פנימיותו והכיר את דרכו – יוכל להגיע לחיי שלוה ומשמעות עמוקה."

נאמר עליו

• "הפילוסוף הדני המבריק, אבי האקזיסטנציאליזם, הוגה שנון, מפוכח ומלא הומור." ~ תמי אילת-יגורי
• "קירקגור קושר קשר הדוק את חיפושיו אחר האותנטיות עם התפלספותו ואורח חייו. עצמיותו, שהוא תר אחריה ומבקש לעצבה, תתגבש מתוך תהליכי קיומו, שלדידו הם גם תהליכי התפלספותו. קריאתו של קירקגור לחזור ולעצב לעצמנו את עצמיותנו מופנית בראש וראשונה אל עצמו. הפיתוי נוסח קירקגור פועל גם על המפתה עצמו. חייו מתגבשים ומגיעים עד למפתן האותנטיות, ועצם התהוותם מזמין בעקיפין אותנו - קוראיו - למסע דומה להשגת אותה המטרה." ~ יעקב גולומב
• "קירקגור ידע אפוא שאין הוא יכול להביאנו לבחור לעצמנו את היעד של השגת הרמוניה פנימית ואותנטיות בכוח ההנמקה התבונית. תכלית התפלספותו היא להביא ליובש בפינו ולהעצים את צימאוננו לסובייקטיביות." ~ יעקב גולומב
• "כל רגע הוא עידן שלם, לכל רגע יש ערך בלתי נדלה, אינסוף. זה נכון תמיד, לַכול. מי שמזהה זאת, מי שחי כך, מצליח לממש את מה שקירקגור הגדיר 'החוכמה העמוקה ביותר': לראות כל יום ביומו כאילו היה זה יומנו האחרון, וגם הראשון ברצף השנים." ~ גדעון לב

ראו גם

• בדף יעקב גולומב יש ציטוטים אודות הנושא האדם האסתטי על פי קירקגור.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: סרן קירקגור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרן קירקגור