פרנהיים
פרנהיים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון על יחסי וורנר פרנהיים ואישתו אינגה לאחר שחזר מהשבי במלחמה. הסיפור פורסם לראשונה בעיתון ב־1949 ויצא לאור בקובץ הסיפורים "עד הנה" ב־1952.
- "פרנהיים בעיר. לא הניח בית קהווה שלא ביקר ולא הניח אדם שהכיר שלא שח עמו."
- "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר."
- "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה."
- "לובש פנים זועפות כדרך שהוא נוהג בזמן שהוא צריך להראות עצמו בפני זר."
- "מתוך שלא היה רגיל לחייך הפריחו פניו כמעין תמיהה."
- "כבר נתרוקן מכל מחשבה ואותה מתיחות שהייתה בו התחילה מתרופפת והולכת."
- "גדול האושר שאפילו אינו לטובתך, אתה נאות לאורו."
- "רוח חדשה לבשה פתאום את וורנר."
- "לא המאושרים בלבד הם למעלה מן הזמן, אף מי שאינו מאושר."
- "עמד לו פרנהיים יחידי וסח עם עצמו."