קולם טובין

קולם טובין (טויבין) (באנגלית: Colm Toibin) (נולד ב־1955) הוא סופר אירי.

מתוך ספריו

"לא קראה כלום ואפילו לא הרהרה, הניחה לזמן לחלוף בקלילות."
"מעולם לא ראיתי ירח נמוך כל כך, מלא כל כך באורו העשיר, העמוק."
"לא היה מה לומר, חשבה, ואף על פי כן לעולם לא תשרור אף לא דקה של דומייה ביניהן."
"זה היה החורף החשוך ביותר. אני שונאת את הגשם ואת הקור, אבל לא אכפת לי כשאין אור."
"אמרה בשלווה וחייכה כמיטב יכולתה. היא ראתה שהוא מהסס והתחזקה בדעתה שעליה ללכת מיד."
"זוהי אולי ההזדמנות היחידה שתהיה לה אי-פעם לחבור אל היופי."
"ההקשבה הצריכה מאמץ רב יותר מהדיבור."
"היא נהגה לערוך רשימה, והכתיבה עצמה גרמה לה לחייך. דברים שכדאי לחיות למענם."
"להתבונן בהתפתחות האטית של הדברים כשהחורף מפנה מקום לאביב."
"היא לבד ויהיה עליה להפיק את המיטב מהיותה לבד."
"שום דבר בעל ערך אינו חומק מתשומת לבה."
"אתה הרי יודע שאתה האדם היחיד שמניד את ראשו במורת רוח כשאני מתעקש להתבדח ולנהל שיחות סתמיות, כשאני מסרב לדבר ישירות. זה מעולם לא הפריע כל כך לאף אחד אחר. אתה היחיד שרוצה שכל מה שאגיד יהיה אמיתי."

ברוקלין

דף ציטוטים מורחב – ברוקלין (ספר)

"רוז לקחה יום חופש מהעבודה ונסעה עימה לדבלין."
"הבינה שלא תוכל לסרב להצעה. ההצעה הזאת הייתה יותר טובה מכלום, וכרגע לא היה לה כלום."
"תהתה באוזניהם של השניים האחרים אם כדאי לה לקנות טלוויזיה שתארח לה לחברה בערבים."

אמרותיו

"כתיבת בדיון היא דרך לגילוי עצמי, אפילו העצמי הסודי ביותר. אפילו משפט פשוט יכול לעשות את זה. האני הפנימי יכול לבוא עם הרבה הסוואות ותחפושות, אבל גם בהן יש אספקטים אמיתיים של העצמי ושל המיניות."
"אתה מבין עד כמה חלקים מהנפש שלך, סודות כמוסים שלך, נכנסו לספר בלי שתשים לב."
"אני לא חלק משום תנועה או ספרות לאומית. אני קורא ספרות מכל העולם וכך תמיד קראתי. החברה האירית היא מאוד פתוחה."
"אהבתי את ישראל מאוד. את החופים ואת האנשים. היא ריתקה אותי. כולם מדברים כל הזמן. לכולם יש דעה. לא ברור איך מצליחים לעשות משהו, אבל איכשהו עושים."
"זה נותן לי הרבה כסופר לראות מקומות, לחוות חוויות, לצאת מעצמי. מצד שני, יש לזה גם מחיר, כמובן, והוא שאני כותב פחות. אז אני מניח שלכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו."