שרלוט ברונטה
מראה
שרלוט ברונטה (באנגלית: Charlotte Brontë; 1816 - 1855) היא סופרת בריטית.
מתוך ספריה
[עריכה]- "הערב היה גשום. הגשם הצליף בשמשות, והרוח נשמעה כעוסה וחסרת מנוח."
- "לא היה בהם לא קסמו של גיוון, ולא הריגוש שבהתרחשות, אבל שלווה הייתה חביבה עליי."
- "במשך זמן קצר, קצר מאוד, אולי תהיה כמו שאתה עכשיו. ואז תהיה בהדרגה צונן יותר וחסר סבלנות ולבסוף נוקשה."
- "ילד אחד בבית שדייריו כולם בוגרים, בדרך כלל מכרכרים סביבו, ואכן זכיתי לתשומת לב רבה."
- "נישואיהם היו כל כך לא מוצלחים, עד שבסופו של דבר הסתיימו בפירוד – פירוד מתוך הסכמה הדדית, ללא שום הליך משפטי."
- "אני קשורה אליך בחיבור עז. אני חושבת שאתה טוב, מחונן, מקסים: תשוקה יוקדת וכבדת משקל נוצרת בתוך לבי; היא נוטה אליך, מושכת אותך אל מרכזי ומעיין חיי."
ג'יין אייר (1847)
[עריכה]- "תמיד ערכתי השוואות בלבי, אבל לא עלה על דעתי שאבטא אותן אי פעם בקול רם."
- "זגוגיות החלון השקופות משמאלי גוננו עלי אך לא חצצו ביני לבין היום האפרורי."
- "אחרי שתתרגל אליי, ייתכן שתחבב אותי שוב, תחבב אותי, אמרתי, לא תאהב אותי."
- "לא אהבתי טיולים ארוכים, במיוחד אחר הצהריים, כשכבר קריר. שנאתי לחזור הביתה בשעת דמדומים צוננת, כשאצבעות הידיים והרגליים מעקצצות מקור."
- "כל תמונה סיפרה סיפור, שהיה לעתים מופלא מכדי שאבין אותו בתפיסתי המוגבלת וברגשותי הבוסריים, אך בכל זאת עורר בי עניין עמוק."
- "הייתי מאושרת, מאושרת בדרכי לפחות. דבר לא הפחיד אותי חוץ מן האפשרות שיפריעו לי, וזו אכן התממשה מהר מדי: דלת החדר הקטן נפתחה."
- "אין לי משפחה או חברים, למי אכפת מה יקרה לי? למי אכפת אם אני לא אהיה מוסרית ואתית? לי אכפת. אני זו שמשנה."
- "ככל שקנה לי דברים רבים יותר, כך בערו לחיי בתחושת רוגז והשפלה."
- "חשתי אכפתיות ואחריות לשלומה ולהתקדמותה של אדל, ורחשתי חיבה שקטה לברייה הקטנה הזאת."
אמרותיה
[עריכה]- "לפעמים בעודי מלמדת או תופרת הייתי מעדיפה לקרוא או לכתוב; אך אני מנסה להתכחש לעצמי."
- "אני נמנעת בזהירות מכל מראית־עין של פיזור נפש ומשונות, העלולה לגרום לאלה שאני חיה בקרבם לחשוד במשלח ידי."
- "חשתי בלהט מכאיב הפושה בפני בחושבי על גיליונות הנייר שכרכתי במה שפעם היה לי לעונג כה רב, אך כעת לא היה אלא למקור בלבול."