תשובה לשאלה: מהי נאורות

עמנואל קאנט

תשובה לשאלה: מהי נאורות? הוא חיבור שכתב הפילוסוף עמנואל קאנט בשנת 1784, והפך להיות אחד המקורות החשובים ביותר והמצוטטים ביותר להבנת עקרונות תנועת הנאורות.

---

• "הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר בגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר."
• "היה אמיץ להשתמש בשכלך בעצמך! זהו המוטו של הנאורות."
• "לאדם כיחיד קשה להיחלץ מחוסר הבגרות, שהפך אצלו כמעט לטבע. הוא אף למד לחבב אותה, וכעת אינו מסוגל להשתמש בשכלו בעצמו משום שאיש מעולם לא הניח לו להתנסות בכך."
• "יימצאו תמיד אנשים בעלי חשיבה עצמאית שיסירו מעליהם בעצמם את עול חוסר הבגרות ויפיצו בסביבתם את רוח ההוקרה התבונית בערך העצמי ובייעוד של כל אדם לחשוב לבד."
• "לשם השגת נאורות זו נדרש רק חופש, לא יותר, מהסוג הפחות מזיק מכל מה שאפשר לכנות חופש, כלומר החופש להשתמש בתבונה בכל צורה בפומבי."
• "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה בתבונתו בפני ציבור שלם מעולם הקוראים."
• "תקופה מסוימת אינה יכולה להתחייב ולהישבע להביא את התקופה הבאה אחריה למצב שבו לא יתאפשר לה להרחיב את ידיעותיה (לכל היותר באופן מקרי), לנקות את עצמה מטעויות, ובאופן כללי לצעוד לעבר הנאורות. שאם לא כן, יהיה זה פשע נגד הטבע האנושי, שהייעוד שלו מצוי בדיוק בהתקדמות הזאת."
• "יהיה זה אסור מכול וכול להסכים על ממסד דתי קבוע ויציב שאי אפשר לערער עליו בציבור, גם אם רק למשך חיי אדם, וכך למעשה לעצור את התקדמות האנושות אל הטוב יותר לתקופת זמן מסוימת ולפגוע בדורות הבאים."
• "המונרך... אם הוא דואג רק לכך שכל שיפור, אמיתי או מדומה, יתאים לסדר הציבורי, אז הוא חייב להשאיר בידי נתיניו שיעשו בעצמם את מה שהם מוצאים לנכון לטובת האושר הנפשי שלהם. אין זה מעניינו, אבל זו חובתו, למנוע מאחד מהם לעכב את האחר בכוח הזרוע מלפתח את הייעוד שלו ולהתקדם כמיטב יכולתו."
• "האם אנו חיים בתקופה נאורה? התשובה לכך היא: לא, אבל אנחנו כן חיים בתקופת הנאורות. במצב העניינים כעת חסר לנו עוד הרבה מאוד עד שהאנשים באופן כללי יהיו במצב, או שאפשר יהיה להוביל אותם למצב שבו הם ישתמשו בשכלם באופן טוב ובטוח בלי ההנחיה של מישהו אחר."
• "בכל זאת אפשר לראות בבירור שנפתח בפני האנשים שדה האפשרויות לפתח את עצמם ולהגיע למצב זה, ושהעכבות בדרך לנאורות, או של היציאה מתוך חוסר הבגרות שהביאו על עצמם, מתמעטות בהדרגה."
• "רוח חופש זו מתפשטת אף מחוץ לגבולות המדינה, למקומות שבהם היא צריכה להיאבק עם מכשולים חיצוניים שמציב שלטון שאינו מבין כהלכה את רוח הדברים."
• "את הנקודה העיקרית של הנאורות, כלומר היציאה של האנשים מהמצב של חוסר בגרות שבו הם אשמים, מיקדתי בעיקר בעניינים של דת, כיוון שבעניינים של אמנויות ומדעים לשליטים אין עניין לשחק את תפקיד האפוטרופוסים של נתיניהם."
• "דרך החשיבה של שליט מדינה שתומך בחופש המדעים והאמנויות נמשכת מעבר לכך ומסכימה שאפילו בנושאי חקיקה לא יהיה זה מסוכן להתיר לנתינים לעשות שימוש בתבונתם בפומבי כדי להציג בפני העולם את מחשבותיהם על אודות שיפור נוסחי חוקים חדשים, ואפילו לבקר בכנות חוקים קיימים."
• "להשפיע בהדרגה על דרך החשיבה של האנשים (וכך גדלה בהדרגה יכולתם להתנהגות חופשית), ולבסוף אף על העקרונות של השליטים, שמתחילים לראות את היעילות שבהתייחסות לאדם – שהוא כעת יותר ממכונה – בכל הכבוד הראוי לו."