אי הבנה במוסקבה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

אי הבנה במוסקבה (בצרפתית: Malentendu à Moscou) היא נובלה מאת סימון דה בובואר על סיפור יחסיהם של זוג מבוגר המסופר מנקודת מבט כפולה של האישה ושל הגבר. הספר נכתב ב־1966 ותורגם לעברית ב־2013.


  • "אם מתעקשים לתַקשר, מצליחים איכשהו. נכון, לא עם כולם, אבל עם שניים־שלושה אנשים כן."
  • "היו דברים שלא דיברה איתו עליהם, מועקות, חרטות, דאגות קטנות; מן הסתם גם לוֹ היו הסודות הקטנים שלו, אבל ככלל, הם ידעו זה על זה הכול."
  • "היו ברגע הזה מתיקות של זיכרון והתרוֹננות של הבטחה."
  • "בעיני ניקול הוא נראה בן־בלי־גיל. מן הסתם משום שנדמה שהוא עצמו התעלם מגילו. הוא, שפעם אהב כל כך לרוץ, לשחות, לטפס, להסתכל על עצמו במראה, נשא כעת בשאננות את שישים וארבע שנותיו."
  • "חיים ארוכים, עם צחוקים, דמעות, כעסים, חיבוקים, התוודויות, שתיקות, התפרצויות, ולפעמים נדמה שהזמן כלל לא עבר. העתיד עוד משתרע קדימה, לנצח."
  • "בדאגת־מה הסתכלה באדמה המתקרבת. עתיד נצחי – שעלול להתנפץ בכל רגע. היא הכירה היטב את המעברים החדים הללו, מביטחון שאנן להתכווצויות של פחד."
  • "ממרחק שלוש שעות וחצי, עד כמה קרובה פריז, עד כמה רחוקה."
  • "כעת, גם לה נראו רוב האנשים צעירים. זקֵנה. קשה להשלים עם זה. 'בכל זאת יש גם יתרונות,' אמרה לעצמה."
  • "אין להם מה לעשות, חוץ מלראות דברים יחד: היא אוהבת לגלות איתו דברים, ואוהבת כשהזמן, שקפא בחדגוניות הארוכה של אושרם, שב וקולח במלוא רעננותו."