סימון דה בובואר
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
סימון דה בובואר (בצרפתית: Simone de Beauvoir) (9 בינואר 1908 - 14 באפריל 1986), פילוסופית וסופרת צרפתייה.
תוכן עניינים |
מתוך ספריה [עריכה]
המנדרינים (1954) [עריכה]
- "המוות נראה פחות נורא כאשר אנו עייפים."
- "אין אנו יכולים לכתוב דבר מתוך אדישות."
אישה שבורה [עריכה]
- "מיהו מבוגר? ילד נפוח משנים."
מוות רך מאוד (1964) [עריכה]
- "ישנם ימים שבהם אלוהים כה רחוק, עד כי נראה הדבר שהוא נעדר."
כל הגברים הם בני תמותה (1946) [עריכה]
- "אילו חיינו די זמן היינו נוכחים לדעת שכל ניצחון הופך יום אחד לכישלון."
כוחו של הגיל (1960) [עריכה]
- "הנישואין מכפילים את כל ההתחייבויות המשפחתיות ואת כל החובות החברתיים."
המין השני, כרך שני (1949) [עריכה]
- "אישה לא נולדת אישה, אלא נעשית אישה."
מיוחס [עריכה]
- "לכתוב זה מקצוע שאנו לומדים תוך כדי כתיבה."
- "אנשים מרוצים כשהם הורגים את הזמן, בעוד הם מצפים שהזמן יהרוג אותם."
- "סופר מקורי, כל עוד אינו מת, הוא תמיד שערורייתי."
- "באמנות אדם מתעלה על עצמו."
- "עבד מציית בוחר לציית."
- "האישה היא כל מה שהגבר מבקש, וכל מה שהוא אינו משיג."
- "זוג מאושר באהבה עומד בפני האתגר של היקום ושל הזמן. הוא בא על סיפוקו ומשיג את השלמות."
- "לחיות זה להזדקן. לא יותר."
- "קיימים אביב אחד בשנה, ונעורים פעם אחת בחיים."
- "ללא מפלה אין מוסר."
- "איזה גבר יכול לצפות מראש את תוצאות מעשיו?"
- "זו לא נחיתותן של הנשים שגרמה לחוסר החשיבות שלהן בהיסטוריה. זה חוסר החשיבות ההיסטורית שלהן שחרץ את דינן כנחותות."