סימון דה בובואר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סימון דה בובואר (בצרפתית: Simone de Beauvoir)‏ (9 בינואר 1908 - 14 באפריל 1986), פילוסופית וסופרת צרפתייה.

מתוך ספריה[עריכה]

המנדרינים (1954)[עריכה]

  • "המוות נראה פחות נורא כאשר אנו עייפים."
  • "אין אנו יכולים לכתוב דבר מתוך אדישות."

אישה שבורה[עריכה]

  • "מיהו מבוגר? ילד נפוח משנים."

מוות רך מאוד (1964)[עריכה]

  • "ישנם ימים שבהם אלוהים כה רחוק, עד כי נראה הדבר שהוא נעדר."

כל הגברים הם בני תמותה (1946)[עריכה]

  • "אילו חיינו די זמן היינו נוכחים לדעת שכל ניצחון הופך יום אחד לכישלון."

כוחו של הגיל (1960)[עריכה]

  • "הנישואין מכפילים את כל ההתחייבויות המשפחתיות ואת כל החובות החברתיים."

המין השני, כרך שני (1949)[עריכה]

  • "אישה לא נולדת אישה, אלא נעשית אישה."


מיוחס[עריכה]

  • "לכתוב זה מקצוע שאנו לומדים תוך כדי כתיבה."
  • "אנשים מרוצים כשהם הורגים את הזמן, בעוד הם מצפים שהזמן יהרוג אותם."
  • "סופר מקורי, כל עוד אינו מת, הוא תמיד שערורייתי."
  • "באמנות אדם מתעלה על עצמו."
  • "עבד מציית בוחר לציית."
  • "האישה היא כל מה שהגבר מבקש, וכל מה שהוא אינו משיג."
  • "זוג מאושר באהבה עומד בפני האתגר של היקום ושל הזמן. הוא בא על סיפוקו ומשיג את השלמות."
  • "לחיות זה להזדקן. לא יותר."
  • "קיימים אביב אחד בשנה, ונעורים פעם אחת בחיים."
  • "ללא מפלה אין מוסר."
  • "איזה גבר יכול לצפות מראש את תוצאות מעשיו?"
  • "זו לא נחיתותן של הנשים שגרמה לחוסר החשיבות שלהן בהיסטוריה. זה חוסר החשיבות ההיסטורית שלהן שחרץ את דינן כנחותות."