סימון דה בובואר
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
סימון דה בובואר (בצרפתית: Simone de Beauvoir) (9 בינואר 1908 - 14 באפריל 1986), פילוסופית וסופרת צרפתייה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מתוך ספריה
[עריכה] המנדרינים (1954)
- "המוות נראה פחות נורא כאשר אנו עייפים."
- "אין אנו יכולים לכתוב דבר מתוך אדישות."
[עריכה] אישה שבורה
- "מיהו מבוגר? ילד נפוח משנים."
[עריכה] מוות רך מאוד (1964)
- "ישנם ימים שבהם אלוהים כה רחוק, עד כי נראה הדבר שהוא נעדר."
[עריכה] כל הגברים הם בני תמותה (1946)
- "אילו חיינו די זמן היינו נוכחים לדעת שכל ניצחון הופך יום אחד לכישלון."
[עריכה] כוחו של הגיל (1960)
- "הנישואין מכפילים את כל ההתחייבויות המשפחתיות ואת כל החובות החברתיים."
[עריכה] המין השני, כרך שני (1949)
- "אישה לא נולדת אישה, אלא נעשית אישה."
[עריכה] מיוחס
- "לכתוב זה מקצוע שאנו לומדים תוך כדי כתיבה."
- "אנשים מרוצים כשהם הורגים את הזמן, בעוד הם מצפים שהזמן יהרוג אותם."
- "סופר מקורי, כל עוד אינו מת, הוא תמיד שערורייתי."
- "באמנות אדם מתעלה על עצמו."
- "עבד מציית בוחר לציית."
- "האישה היא כל מה שהגבר מבקש, וכל מה שהוא אינו משיג."
- "זוג מאושר באהבה עומד בפני האתגר של היקום ושל הזמן. הוא בא על סיפוקו ומשיג את השלמות."
- "לחיות זה להזדקן. לא יותר."
- "קיימים אביב אחד בשנה, ונעורים פעם אחת בחיים."
- "ללא מפלה אין מוסר."
- "איזה גבר יכול לצפות מראש את תוצאות מעשיו?"
- "זו לא נחיתותן של הנשים שגרמה לחוסר החשיבות שלהן בהיסטוריה. זה חוסר החשיבות ההיסטורית שלהן שחרץ את דינן כנחותות."