אנה פרנק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנליס מארי ("אנה") פרנק (בהולנדית: Annelies Marie "Anne" Frank)‏ (12 ביוני 1929 - מרץ 1945), נערה יהודייה שנספתה בשואה. היומן שחיברה, בו תיעדה בין השאר את התקופה בה הסתתרה יחד עם משפחתה במחבוא בבית ידידיהם מאימת רדיפות הנאצים, היה לאחד התיעודים המעמיקים ביותר של חיי היהודים בתקופת השואה, והודפס כספר שזכה לפופולריות רבה. לאחר שהוסגרה על ידי אחד משכניה ההולנדים ונתפסה על ידי הנאצים, נשלחה למחנה הריכוז ברגן־בלזן, שם מתה.

  • "אני לא חושבת על הסבל, אלא על היופי שעוד קיים."
  • "אינני יכולה לתאר לך מה מדכאת המחשבה כי לעולם לא נוכל לצאת מכאן, אני גם פוחדת שיגלו אותנו ויירו בנו כדור."
  • "כאשר אני לוקחת רק קצת ירק שאיני אוהבת ואוכלת במקומו תפוח אדמה אין הגברת ואן־דאן יכולה לעבור בשתיקה על התפנקות זו: ירקות טובים לבריאות. גם אמא שלך אומרת זאת. קחי עוד קצת! היא מפצירה בי, עד שאבא מתערב ותומך בסירובי, ואז מתערבת הגברת שוב: 'היית צריכה להיות אצלנו בבית, שם לפחות מחנכים את הילדים. זה אינו חינוך. אנה מפונקת מאד, אני לא הייתי מרשה דבר כזה אילו הייתה אנה בתי!' "
  • "כולם אומרים שאני מאוסה כשאני מדברת, מגוחכת כשאני שותקת, חצופה כשאני משיבה, ערמומית כשיש לי רעיון טוב, עצלה כשאני עייפה, אנוכית כשאני אוכלת יותר מדי, כל היום אני שומעת שאני תינוק – ואני נפגעת מאד."
  • "והייתי מתפללת לאלוהים שייתן לי אופי אחר... אופי אשר לא מקומם נגדי את כל האנשים."
  • "הגענו לשפל המדרגה מבחינת ניקיון. מפת השעוונית שעל שולחננו אינה נקיה ביותר. אני שבה ומשפשפת והשולחן מלוכלך כשהיה..."
  • "אני חושבת שאני מרגישה את האביב בקרבי. אני מרגישה את התעוררות הטבע. אני מרגישה אותה בכל גופי ובכל נפשי... אני מבולבלת לגמרי. איני יודעת מה לקרוא, מה לכתוב, מה לעשות, אני רק יודעת שאני משתוקקת..."
  • "האמיני לי שאם היית סגורה כשנה וחצי, היה זה די נמאס עלייך. לרכב על אופניים, לרקוד, לשרוק, לראות את העולם, להרגיש צעירה, לדעת את תחושת החופש – לכל אלה אני מתגעגעת אך עליי להסתיר זאת."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנה פרנק