השואה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השואה היא הכינוי שניתן לרצח העם, והנסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי, שביצעו הנאצים, עוזריהם ובני בריתם במהלך מלחמת העולם השנייה(וצ).

כללי[עריכה]

"Arbeit macht frei" – "העבודה משחררת"
  • "העבודה משחררת" ~ סיסמה שהתנוססה על שערם של מחנות הריכוז הנאציים, במקור בגרמנית: "Arbeit macht frei"
  • "כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס." ~ אלי ויזל
  • "הייתי מוביל גופות בגטו, ראיתי דברים שאף פעם לא יאפשרו לי לשמוח." ~ רלף קליין
  • "השואה הייתה אירוע נוראי בהיסטוריה של האומה שלנו. אני מתכוון בהיסטוריה של המאה שלנו. אבל כולנו חיינו במאה הנוכחית. אני לא חייתי במאה הנוכחית." ~ דן קווייל
  • "הוא לא דיבר בבירור נגד האנשטימיות. להגיד 'הרג' ולא 'רצח' ביחס למה שנעשה בשואה – לא הוגן". ~ אבנר שלו, יו"ר מוזיאון יד ושם, בהתייחסות לביקור האפיפיור בישראל בחודש מאי 2009
  • "באתי לאוהל יזכור, לא רק כדי לשמוע תיאורים היסטוריים או את עובדת קיומה של השואה. באתי כיהודי, שמבקש לשמוע בקשת סליחה ומחילה מאלה שגרמו לאסוננו, וביניהם הגרמנים והכנסייה." ~ ראובן ריבלין, לגבי ביקור האפיפיור בישראל בחודש מאי 2009
  • "השואה דומה לתהום פעורה אשר ככל שאנו קרובים אליה, אי אפשר להבין את עומקה. דווקא מן המרחק אפשר לראות אותה בכל גודל הזוועה. ככל שעוברות השנים, מספר המתעניינים בשואה גדל ומתרבים החוקרים והגילויים. אין לי ספק שבעוד מאה שנים יגדל מספר המתעניינים פי כמה, וכך גם מקומו של יד ושם ותפקידו יהיו חשובים לאין ערוך." ~ הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת יד ושם
  • "אחריות גדולה במיוחד תהיה מוטלת על כתפי יד ושם כאשר בעוד עשרים שנה לערך לא יישאר איש אשר עבר את השואה." ~ שבח וייס
  • "א' – אושוויץ, ב' – בירקנאו, ג' – גז, ד' – דכאו, ה' – היטלר." ~ מתוך הסרט התיעודי "פיצה באושוויץ"
  • "נפנה־נא לאלה שנולדו יהודים ונגיד: אתם כולכם הינכם ניצולי השואה. אך מקרה הוא שאבותיכם או אבות־אבותיכם הגיעו הלום ולא נשארו שם כבני משפחותיהם, אך מקרה הוא שצבאות היטלר לא עברו בצפון־אפריקה, תימן, או ארץ ישראל [...] עליכם ללמוד כיצד נהגו ופעלו היהודים שם ומדוע. אתם צאצאיהם של יהודים אלה ויורשי תרבות גדולה. אשר קרה כאילו קרה לכם! למה זה קרה לכם? כיצד עמד עם זה בפני הניסיון הקשה ביותר בתולדות העולם התרבותי?" ~ יהודה באואר(וצ), נגד מיסטיפיקאציה – השואה כתופעה היסטורית
  • "היהודים במחנות ההשמדה תמיד ידעו שהם העם הנבחר, שהם מהנרצחים והנרדפים ולא מן הרוצחים האכזרים.." ~ הרב שך
  • "הקב"ה ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על־פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה השואה. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר... ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו."~ הנ"ל, מתוך נאום.
  • "האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים, אך הוא גם זה שנכנס אליהם קוממיות, ותפילת 'שמע ישראל' על שפתיו." ~ ויקטור פראנקל
  • "אנו עומדים דוממים לפני תופעת השואה ואין בפינו תשובה. 'ואמונתך בלילות' - זהו אחד הניסיונות שמנסה הקב"ה אותנו. למרות הכל, אנחנו ממשיכים לדבוק בקב"ה, בחינת 'ברחנו ממך אליך', אבל תשובה - אין! חוגים מסוימים ורבנים מסוימים מספיקים הסבר ותשובה לכל צרה ואסון. הם יודעים לענות, למשל, למה נהרגו מספר ילדים. פעמים רבות הם תולים זאת בחטאם של אחרים... מוכנות לספק תשובות לעשרה ילדים שנהרגו משמעה סילוק השואה מתודעתנו הדתית. מי שלא סילק את השואה מתודעתו הדתית, לעולם לא יאמר: 'יש לי תשובה'." ~ הרב יהודה עמיטל

אושוויץ[עריכה]

שער הכניסה למחנה אושוויץ II – בירקנאו, מבט מתוך המחנה
  • "אושוויץ היה המקום שלאבד בו פרוסת לחם היה לאבד את החיים." ~ אלי ויזל
  • "מאז אושוויץ אנחנו יודעים למה האדם מסוגל, מאז הירושימה אנחנו יודעים מה עומד על המאזניים." ~ ויקטור פראנקל
  • "במשך שלוש שנים באושוויץ, שני מיליון אנשים מתו; ובמשך שתי השנים הבאות – שלושה מיליון." ~ ויטולד פילצקי
  • "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על־פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו שֵמות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו... הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק." ~ יחיאל די-נור
  • "קשה לי להגיד 'אתה בחרתנו' בתפילת החגים. אני גם שואל את עצמי איך אמרו המתפללים באושוויץ ובמטהואזן את המילים הללו." ~ הרב יהודה עמיטל
  • "אחד המשכילים פגש בחסיד ושאלו: למה אתם לא לומדים לימודי חול, תהיו קצת מודרנים... הרי אנחנו במאה ה־20! ענה לו החסיד: בשבילי המאה ה־20 נעצרה בין אושוויץ להירושימה." ~ הרבנית עמר, מתוך "המטמון", עמוד 233

ניסיונות הצלה, ניסיונות עידוד ומרידות בזמן השואה[עריכה]

  • "אני חייתי ונשמתי יחד עם הילד. לא שיערתי מעולם, שידי שלי, ייאלצו להגיש את הקורבן למזבח. בימי זקנתי אני נאלץ להושיט את ידי ולהתחנן, אחי ואחיותי, תנו לי אותם! אבות ואמהות, תנו לי את ילדיכם [...] יש לנו בגטו רבים חולי שחפת, שימיהם או אולי השבועות שלהם ספורים. איני יודע, אפשר שזוהי תוכנית שטנית, ואולי לא, אך איני יכול להתאפק מלהביע אותה. תנו לי את החולים הללו, ובמקומם אפשר יהיה להציל בריאים." ~ מתוך נאומו של חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז' – "תנו לי את ילדיכם"
  • "היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה, ועל יהודי ליטא הוטל להיות ראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון,חלשים אנחנו וחסרי מגן,אבל התגובה היחידה לרצח היא התנגדות!" ~ אבא קובנר
  • "לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים. רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד. כל השאר ייספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר אויר [...] מכל הפלוגות שבגטו נעדר איש אחד: יחיאל. אף זה ניצחון הוא. איני יודע מה אוסיף ואכתוב לך. מתאר אני לעצמי, ששאלה רודפת שאלה, אולם הפעם הסתפק נא בכך. היה שלום, יקירי. אולי עוד נתראה. העיקר: חלום חיי קם והיה. זכיתי לראות הגנה יהודית בכל גדולתה ותפארתה." ~ מתוך מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ', מנהיג מרד גטו ורשה
  • "הננו בתוך תוכם של החלאה והניוון. בתוך הזוהמה הזאת נטושה מלחמתנו. אל נשכח שהכבדה במלחמות היא המלחמה בנו עצמנו: לא להתרגל ולא להסתגל לתנאים אלה! זכור תמיד: אל תתרגלו! אל תסתגלו! מרדו במציאות הזאת!" ~ מרדכי אנילביץ'
  • "נלחם בשביל שלוש שורות בהיסטוריה, ובלבד שלא ייאמר שהנוער שלנו הלך כצאן לטבח." ~ אהרון דולק ליבסקינד.

משפט אייכמן[עריכה]

  • "במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן, אינני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם 'אני מאשים'. מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא." ~ מתוך דברי גדעון האוזנר במשפט אייכמן
  • "כולנו ידענו כי מתהלכים בתוכנו אנשים מן העולם ההוא. היינו נתקלים בהם יום יום ברחוב, במשרדים, בחנויות, בשוק, באסיפות... אך דומה כי רק במהלכו של משפט נורא זה, ככל שהוסיפו העדים לעלות אל דוכן העדויות, הניצולים נצטרפו בתודעתנו להכרה ברורה... כי הם חלק בלתי יימחה מטיבו וצלמו של העם החי שאנו משתייכים אליו." ~ נתן אלתרמן
  • "הבנאליות של הרוע." ~ חנה ארנדט, על המשפט

מתוך שירים על השואה[עריכה]

  • "ואין אפילו קופה, גם איש המטענים איננו, ובעבור מיליון לא תקבל כרטיס חזור [...] כאן התחנה טרבלינקה." ~ מתוך "התחנה הקטנה טרבלינקה" מאת ולדיסלב שלנגל
  • "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה." ~ מתוך "שיר הפרטיזנים"
  • "הוא היה אחרון, הוא היה אחרון, אין פרפרים פה – בגטו". ~ מתוך "אין פרפרים בו בגטו" מאת פאול פרידמן
  • "כאן במשלוח הזה, אני חווה, עם הבל בני, אם תראו את בני הגדול, קין בן אדם, תגידו לו שאני." ~ מתוך "כתוב בעיפרון בקרון החתום" מאת דן פגיס
  • ועדיין המספר הכי גדול עד היום / שמגלם את התקווה אבל ממחיש את האסון / הוא זה שכשאומרים אותו / כל אדם שפוי עובר לדום הוא... / שש מיליון. " מאת הדג נחש

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שואה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: השואה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: השואה